יתקע. אשר ג"כ בחי' מקום הצר שהוא מל' הוא ממש כביכול בבחי' מוצא פי הוי'. וקרוב יותר מבחי' צד הרחב שהוא בינה. כי בכל צרתם לו צר לא באלף שהוא בכתר. כי נעוץ סופן בתחלתם דוקא כו'. וע' זח"א ויצא דקנ"ו סע"ב בענין לא זז מחבבה עד שקראה אמי שיש עוד בחי' גבוה יותר. וכן מבואר בת"א פ' מקץ סד"ה רני ושמחי בת. דרוש הראשון. וזהו מ"ש בכהאריז"ל דבחי' מן המצר הוא למעלה גם מי"ג ת"ד שהוא בחי' ב' פאות שהם מקור ושרש לי"ג ת"ד כו'. ואפ"ל דבחי' מן המצר דמל' מגיע לעורר בחי' מן המצר העליון כו'. והיינו ע"י שפרו מעשיכם וחדשו מעשיכם ג"כ ע"ד שופר שאע"פ שהוא בבחי' מן המצר. על עוצם הירידה. ובכיה תקיעא בלבאי מסטרא דא עכ"ז חדוה תקיעא בלבאי מסטרא דא בשמחה בבחי' עבדו את ה' בשמחה ישמח ישראל בעושיו. ועפ"ז י"ל מ"ל לע"ל והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול. דהקשו מאי נפ"מ אם השופר גדול או קטן. וע' מזה בלק"ת ומש"ל ע"פ הנה טפחות נתת ימי. אך עוי"ל כי הנה השופר צ"ל צדו א' קצר וצדו אחד רחב. שזהו המורה על מל' ובינה. אך בשופר קטן המקום הצר הוא צר ממש. ע"ד אילה זו רחמה צר. והיא כשושנה בין החוחים. אבל לע"ל שיהי' התגלות שופר גדול ובחי' בינה יהי' במדרגת בינה דא"א או גם המל' אע"פ שהיא צר כנגד הרוחב דבינה הנה כיון שהשופר גדול אזי גם המקום הצר שבו הוא בודאי אינו צר כ"כ והיינו כי לע"ל כתיב והיה אור הלבנה שהיא מל' כאור החמה שהיא בינה ואזי ואור החמה יהי' שבעתים כו' וע' כה"ג בדרוש ברכת הזימון על יין המשומר שזהו"ע כוסי רויה כו':
ו ה' לי. עמה"מ שט"ז ר"פ נ"ה קנ"ז ג'. זח"ב משפטים צ"ה סע"א ח"ג אחרי נ"ז א'. נשא קל"ט ב'. ומהרמ"א בתלים כאן פי' מן המצר קראתי יה. היינו אפילו בזמן שאין בהמ"ק קיים שאזי אין השם שלם כמ"ש כי יד על כס י"ה שאין מאיר בחי' י"ה בבחי' ו"ה כמ"ש בת"א פ' תצוה בד"ה ועשית ציץ ובד"ה זכור את אשר עשה לך ועמלק ובד"ה לבסומי בפוריא דרוש הראשון ובלק"ת ד"ה ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וזהו מן המיצר קראתי י"ה היינו תחלת השם להמשיך משם ההארה ששם מאיר ע"ק. ומשם ענני במרחב י"ה אפ"ל הפי' שיאיר י"ה בו"ה ומזה נמשך הוי' לי לא אירא זהו שיהי' השם שלם. ומהרמ"א שם פי' דבחי' זו יהי' לע"ל עיין עליו ועיין בזהר פ' בשלח דנ"ה סע"א בפי' עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה ושם ר' יוסי אמר עזי וזמרת כו':
ט. טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים. עיין ט"ז בלק"ת בסוף דרושי סוכות ב' דרושים ועמ"ש מזה ע"פ הזהר ר"פ וארא ע"פ בטחו בה' עדי עד. יר"ק בטחון סעי' ד' בשם ציוני: מבטוח באדם היינו אפילו באדם העליון שבמרכבה. וכמ"ש בלק"ת שם. והיינו כי אדם זהו ז"א ה' זהו א"א. וע' מזה בת"א פ' יתרו בד"ה זכור את יום השבת לקדשו דרוש השני. ובלק"ת בשה"ש בהביאור ע"פ צאינה וראינה דרוש הראשון. ושם פרק ד'. ואפ"ל כי כדי להמשיך מא"א צ"ל ע"י ההנהגה בחסידות שזהו הכל ענין לפנים משורת הדין בכל הענינים וכענין במה הארכת ימים ותרץ בממוני הייתי כו'. וכן בעסק התורה לא די בפרק א' שחרית ובפרק ע' ערבית כ"א והגית בו יומם ולילה ממש וע"ז בא הפירוש טוב לחסות בה':
(ב) ביר"ק בערך נדיבים א' ז"ל השרים הנאחזים מישמעאל והוא צד אברהם נקראו נדיבים ושל שמאל נק' אכזרים כו' ודהע"ה אמר טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים אע"פ שהם של ימין כו'. וזהו ע"ד שנתבאר בסידור שער נפ"א בד"ה והאיש משתאה לה. בענין שצוה אברהם לאליעזר שלא יקח אשה ליצחק מבנות כנען
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור