חטיבא בעלמא עכ"ל. ומפרש סולו לרוכב בערבות לעשות לו מסלה כביכול שיוכל לירד למטה להתגלות למטה כענין ושמרו דרך הוי' היפך מ"ש קוב"ה סליק לעילא לעילא שסילק אור שכינתו כו' וע"ד מ"ש ואמר סולו סולו פנו דרך הוי' בישעי' נ"ז י"ד. והניף ידו על הנהר כו' והיתה מסלה לשאר עמו:
יב אד' יתן אמר. רבות בשלח ס"פ כ"ח:
יד אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ.
(א) ת"י אם אתון רשיעייא שכבין ביני קלקלתא (פי' במתורגמן שהוא ענין אשפה כמ"ש מאשפות ירים אביון בש"א סי' ב' ח'. ת"י מקלקלתא מרים חשיכא. והמ"צ שם פי' מאשפות הוא מקום השלכת הזבל. ועיין רבות פ' ויצא ס"פ ע"ב גבי זבולון השדה הזו כל זמן שאתה מזבלה כו'. והנה מבמ"א בענין ונשב בגיא מול בית פעור. ענין פטור שהי' מתריזין בפניה להמשיך הפסולת שהוא תענוגי עוה"ז שזהו וכל קרבי שמבררים הטוב מהפסולת כו' וזהו שפירש"י כאן והתענגתם בתענוגים כו') כנ"י דדמיא ליונתא מטללא בענני יקרא (זהו פי' של כנפי יונה הכנפים הם הענני יקר. ופי' מטללא כמ"ש במתורגמן ערך טלל. בצל קורתי בפ' וירא י"ט ח' ת"א בטלל שירותי. נמצא טלל הוא ענין צל. והיינו שהיו בצל ענני יקר וכמ"ש למען ידעו כי בסוכות הושבתי בפ' אמור כ"ג מ"ג. ותרגום ארי במטלת עננין אותיבת ית בנ"י. וא"כ יש לפרש כנפי יונה על חג הסוכות. שהוא המשכת וימינו תחבקני חסד עליון הנק' צל סוכה. וזהו פי' כנפי יונה שארז"ל פרק במה טומנין יונה זו כנפיה מגינות עליה וכך הענני יקר הם היו מגינים על כנ"י ופי' זה אמת) מפלגא בזת מצראי סימא דזקיק (זהו תרגום של נחפה בכסף. כמ"ש המתורגמן ערך סם וז"ל כסף צרוף סימא סנינא. כצרוף כסף כמתיך סימא. וכן כל לשון כסף דאיוב משלי תלים מתורגם סימא. וכן לשון אוצר עכ"ל) וטיסברייהא מליין אובריזין סגין. במתורגמן ערך טסבר פי' טסבר ענין סגולת מלכים. כי סגולת מלכים תרגום וטסברי מלכין. והנה סגולה פי' אוצר ועמ"ש ע"פ והייתם לי סגולה מכל העמים ממה שאתם מבררים הניצוצות שנפלו בהם כו'. וענין אובריזין זהו פז כ"כ המתורגמן בערך אברז מזהב ומפז תלים י"ט מדהבא ומן אובריזין וא"כ פי' ואברותיה זהו ענין האוצרות שלהם. בירקרק חרוץ הוא הפז. ולפירש"י אברותיה זהו ג"כ ענין כנפי יונה כמו מי יתן לי אבר כיונה תלים נ"ה ז' דת"י כנפא היך יונתא. וכן המבינתך יאבר נץ איוב סי' ל"ט כ"ו דפירש"י יגדל כנף. וכן נאמר וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים. וראיתי בש"י פי' טעם שנק' כן הכנפים מפני שהם כל תוקף העוף, וא"כ הוא קרוב ללשון אביר יעקב שהוא ענין תוקף. ועמ"ש בלק"ת פ' האזינו בד"ה כנשר יעיר בענין ישאהו על אברתו. ובפסוק ואשא אתכם על כנפי נשרים בפ' יתרו י"ט ד' ת"י על עננין היך כעל גדפי נשרין:
(ב) במא"א אות כ' סעי' מ"ג כנפים נק' החסדים המכוסים שבשני הזרועות וע"י שהם מכוסים מתגברים לעלות לשרשם ומעלים הגוף עמהם עכ"ל:
(ג) פרש"י אם אתם שכבתם בין תחומיכם והתענגתם בתענוגים זאת יונתי כנסיתי כנפיה נחפה בכסף. ומהו הכסף והחרוץ בפרש שדי כו'. כשפירש הקב"ה לפניהם תורתו כו' אז נחפה כנפיה בכספה וחמדתה של תורה ומצות כו' ועמ"ש ע"פ יונתי בחגוי הסלע כו' הראני נא את מראיך שהם המצות השמיעיני את קולך זהו התורה כו' וע' במד"ר רי' פתיחתא דאיכה ע"פ צהלי קולך בת גלים כו':
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור