ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב

349

(הנחה בלתי מוגה)

וידבר

הוי' אל משה גו' זאת חוקת התורה אשר צוה הוי' לאמר גו' ויקחו אליך פרה אדומה וגו'²²⁷⁰ (שזוהי התחלת פ' פרה שבסיום קרה"ת, שלדעת כמה פוסקים היא מדאורייתא²²⁷¹). וידוע הדיוק בזה²²⁷², מהו הענין שנאמר כאן שם הוי' ב"פ (וידבר הוי', אשר צוה הוי'). גם צריך להבין מה שמצוה זו דוקא נקראת חוקת התורה, דלכאורה היא מצוה פרטית כמו כל המצוות, ועם היות שהיא חוקה, שלמעלה מטעם, כמובא בפרש"י1 לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה (ובפרט שיש בה דבר והיפוכו, שמטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים²²⁷³), לפיכך כתב בה חוקה כו', הרי יש עוד מצוות שהם חוקים, ואעפ"כ לא נאמר בהם זאת חוקת התורה, וכמו חוקת הפסח, כדאיתא במדרש²²⁷⁴ שחוקת הפסח וחוקת פרה אדומה דומין זל"ז, משל לב' מטרונות דומות כו' מי גדולה מזו כו', ואעפ"כ, הנה בפסח נאמר זאת חוקת הפסח²²⁷⁵, ודוקא בפרה אדומה נאמר זאת חוקת התורה (ולא זאת חוקת הפרה). גם צריך להבין פרטי הענינים שצ"ל במצוה זו, כמ"ש ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת (כורך האזוב עם הארז בלשון של שני²²⁷⁶) והשליך אל תוך שריפת הפרה²²⁷⁷, ואח"כ ונתן עליו (על אפר הפרה) מים חיים אל כלי²²⁷⁸, ועי"ז נעשית הטהרה מטומאת מת, שהוא אבי אבות הטומאה²²⁷⁹.

ב) והענין

בזה, דהנה, מבואר בדרושי רבותינו נשיאינו²²⁸⁰ (גם בהמשך תרס"ו²²⁸¹) שחוקת התורה הוא לשון חקיקה, וכדאיתא במדרש²²⁸² בפירוש מ"ש²²⁸³ חוקות שמים וארץ, חוקות שבהם חקקתי שמים וארץ. אך צריך להבין מהו ענין חקיקת שמים וארץ, הלא השמים וארץ נבראו

350

בבחי' בריאה, ולא בבחי' חקיקה בלבד, וכמ"ש²²⁸⁴ בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, וכמ"ש הרמב"ן15 שאין אצלנו בלשון הקודש בהוצאת היש מאין אלא לשון ברא כו', ומהו ענין חוקות שמים וארץ, שהכוונה בזה היא לא רק על הנהגות שמים וארץ, אלא על עצם המציאות דשמים וארץ, כמובן ממארז"ל²²⁸⁵ על הפסוק14 אם לא בריתי גו' חוקות שמים וארץ לא שמתי, שזהו מ"ש²²⁸⁶ ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי, מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, אם ישראל מקבלין את תורתי מוטב, ואם לאו, אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו, והיינו דכתיב²²⁸⁷ ארץ יראה ושקטה, בתחלה יראה ולסוף שקטה. ובנוגע לעצם מציאות השמים וארץ מתאים לשון בריאה, ולא לשון חקיקה, וא"כ, למה נאמר חוקות שמים וארץ.

ג) ויש

לבאר תחילה ענין החקיקה בתורה, שזהו"ע חוקת התורה. ובהקדים משנת"ל (במאמר דפורים²²⁸⁸) שיש בתורה כמה מדריגות. דהנה²²⁸⁹, יש מדריגה בתורה שעלי' נאמר ואהי' גו' שעשועים גו' לפניו²²⁹⁰, נעלמה מעיני כל חי²²⁹¹, שהיא למעלה מהעולם באופן שאין לה שייכות לעולם כלל. ולמטה מזה היא המדריגה שעלי' נאמר²²⁹² אלפיים שנה קדמה תורה לעולם, שיש לה שייכות לעולם, אלא שקדמה לעולם. ולאח"ז ישנה מדריגת התורה כפי שבאה בעולם, אבל באופן שעדיין העולם מתנהג באפילה, עד שבא אברהם והתחיל להאיר²²⁹³, עי"ז שלמד וקיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה²²⁹⁴, והיינו, שקיום התורה הי' באופן שעדיין לא ניתנה, אפילו לגבי אברהם עצמו. ולאח"ז באה דרגת התורה כפי שניתנה במתן תורה. ועד לדרגת התורה כפי שתהי' לעתיד לבוא, שעל זה אמרו²²⁹⁵ שהתורה דעכשיו הבל היא לגבי תורתו של משיח. ונוסף לזה יש גם באותיות התורה כמה מדריגות, אותיות הכתיבה ואותיות החקיקה²²⁹⁶.

והענין

בזה, דהנה, החילוק בין כתיבה לחקיקה הוא, שבכתיבה בדיו על הקלף הנה הדיו הוא דבר בפ"ע והקלף הוא דבר בפ"ע,

351

אלא שע"י הכתיבה מתאחד הדיו עם הקלף, אבל כיון שבעצם הם שני דברים בפ"ע, לכן גם לאחר שנכתבו האותיות על הקלף, אפשר להפרידן ממנו. משא"כ חקיקה היא מיני' ובי', שאותיות החקוקים על אבן, כמו האותיות שבלוחות שהיו באופן של חרות על הלוחות²²⁹⁷, אינם מציאות בפ"ע כלל, אלא הם מציאות האבן ממש. וענינם בתורה, דהנה²²⁹⁸, יש בחי' התורה כפי שמתקשרת עם קוב"ה, וכדאיתא בזהר²²⁹⁹ תלת קשרין מתקשראן דא בדא ישראל אורייתא וקוב"ה כו', שזוהי התקשרות של שני דברים נפרדים, שהרי ענין הקשר אינו שייך בדבר אחד, כי אם בשני דברים דוקא. ולמעלה מזה הוא הענין דאורייתא וקוב"ה כולא חד²³⁰⁰, כמו אותיות החקיקה שהם מיני' ובי'²³⁰¹. והיינו, שזהו ענין נעלה יותר ממה שאמרו²³⁰² שדוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה, שזהו"ע של חיבור והתקשרות כו', אלא זהו באופן של חקיקה, כמו גליף גליפו בטהירו עילאה²³⁰³, ועד לבחי' התורה כפי שחקוקה בעצמותו ית' ממש כביכול.

ומזה

נמשך גם בעבודת האדם (שזהו הבכן שצ"ל בכל ענין²³⁰⁴) בלימוד התורה, שיש אופן בלימוד התורה שהוא כמו אותיות הכתיבה, והיינו, שהתורה שלומד היא דבר בפ"ע, שיכול להיות נפרד ממנו. אך ישנו אופן בלימוד התורה שהוא כמו אותיות החקיקה, וכמ"ש²³⁰⁵ אם בחוקותי תלכו, שהו"ע לימוד התורה²³⁰⁶ באופן של חקיקה, היינו, שהתורה שלומד מתאחדת עמו עד שנעשים דבר אחד ממש²³⁰⁷. וע"פ מארז"ל²³⁰⁸ במדה שאדם מודד בה מודדין לו, יש לומר, שע"י לימוד התורה באופן של חקיקה, נמשכת גם מלמעלה הבחי' דאורייתא וקוב"ה כולא חד כפי שהיא באופן של חקיקה.

ועד"ז

ישנו ענין החקיקה גם בקיום המצוות (כמו בלימוד התורה, שהרי לימוד מביא לידי מעשה, ועד שגדול לימוד שמביא לידי מעשה²³⁰⁹), שמתאחד עם המצוה באופן שכל מציאותו אינה אלא שעל ידו

352

נעשית המצוה, ולכן נעשית מציאותו חלק מהמצוה, וכמו במצות תפילין, שנאמר בה²³¹⁰ וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך, הנה כיון שתפילין בפ"ע בלא אדם המניחם אינם מצוה כלל, לכן צריך להראש והזרוע שלו כדי שיוכל להיות קיום המצוה, דכשם שצריך בתים ופרשיות ורצועות בשביל קיום המצוה, כך צריך גם ראש ויד, שנעשים חלק ופרט מהמציאות של מצות התפילין. ועד"ז בכל המצוות, שהרי הוקשה כל התורה כולה לתפילין²³¹¹, שכל מציאות האדם היא שעל ידו מתקיימת המצוה, ולכן נעשה חלק מהמצוה.

ועי"ז

נעשה ענין החקיקה גם בעולם, שזהו"ע חוקות שמים וארץ, היינו, לא רק בריאת שמים וארץ, שפירושו שהשמים והארץ נבראו להיות מציאות בפ"ע, ואילו אלקות הוא דבר נוסף על מציאותם כו', אלא באופן שפועלים בעולם ענין החקיקה, שמציאות העולם מתאחדת עם אלקות באופן שכל מציאות הבריאה אינה אלא כלי לו ית', באופן שאין עוד מלבדו²³¹².

ד) והנה

כתיב²³¹³ זאת התורה אדם, שנמשלה לאדם²³¹⁴, ולכן, מלבד הענינים הפרטיים שבתורה, יש בה גם ענינים כלליים, כמו שבאדם יש ענינים פרטיים ויש גם ענינים כלליים, ועד שיש ענינים שבגלוי הם אברים פרטיים, ואעפ"כ הרי הם ענינים כלליים לגבי שאר האברים, וכמו מוחא לבא וכבדא²³¹⁵. ובזה יובן גם מה שמצינו שע"י מצוה אחת (במחשבה, בדיבור או במעשה) יכול אדם להכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות²³¹⁶, דלכאורה, הן אמת שכך צ"ל מצד החשבון שיראה אדם את עצמו ואת העולם כולו מחצה כו' ומחצה כו', באופן שקול, אבל עדיין אינו מובן מהי ההסברה בזה שביכלתו להכריע את כל העולם, אע"פ שהוא רק פרט אחד. אך הענין הוא, שהאדם הוא לא רק פרט, אלא גם כלל בעולם, ועד שאמרו רז"ל²³¹⁷ שכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה, דפי' לצוות הוא מלשון צוותא וחברותא, כפי שמבאר הרמב"ם²³¹⁸ איך שהכל נברא בשביל האדם. וכן הוא בתורה, שיש בה

353

ענינים פרטיים שבאמת הם ענינים כלליים, וכמו עשה"ד, שעם היותם ענינים פרטיים, הרי הם כוללים את כל תרי"ג המצוות, כפי שפירש רבינו סעדי' גאון באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצוות התלויות בו²³¹⁹. ובעשה"ד גופא הנה שני דברות הראשונות אנכי ולא יהי' לך הם כללות כל התורה כולה, כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מ"ע, ולא יהי' לך כולל כל שס"ה מצוות ל"ת²³²⁰, ולכן שמענו אנכי ולא יהי' לך לבד מפי הגבורה²³²¹, מפני שהם כללות התורה כולה (כדאיתא בתניא²³²²). ועד שבתיבה הראשונה דאנכי, ויתרה מזה, באות אל"ף דאנכי, כלולה כל התורה כולה (כפי' הבעש"ט²³²³). ועד"ז מצינו עוד ענינים פרטיים בתורה שהם ענינים כלליים, וכמו פרשה של אליעזר, שעל זה אמרו רז"ל²³²⁴ יפה שיחתן של עבדי בתי אבות (עבדי אבות²³²⁵) מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה (ב' וג' דפים²³²⁶), והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה, שזהו לפי שתוכן ענין פרשה של אליעזר הו"ע כללי²³²⁷.

ה) ועפ"ז

יובן גם ענין מצות פרה אדומה, שעם היותה מצוה פרטית, נאמר בה זאת חוקת התורה, כיון שזהו ענין כללי, שעל ידה ממשיכים בחי' התורה כפי שהיא באופן של חקיקה (כנ"ל ס"ג). אך בכדי לפעול המשכת בחי' זו, צ"ל ענין האחדות, כידוע בענין ברכנו אבינו כולנו כאחד²³²⁸, שע"י האחדות ממשיכים מבחי' נעלית ביותר כו'. וזהו מ"ש8 ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת, דהנה, עץ ארז הוא גבוה ביותר, ואזוב הוא נמוך ביותר, וכמ"ש²³²⁹ מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר, ומקשרים אותם ביחד (שהו"ע האחדות). וקישור זה נעשה ע"י השני תולעת, ובאופן שהוא עצמו מתקשר בתוכם (שהי' כורך שלשתן יחד במה שהי' עודף משני התולעת על עץ הארז והאזוב²³³⁰). והענין בזה²³³¹, דהנה אמרו רז"ל²³³² שתולעת אין כחה אלא בפי', ובעבודה

354

הו"ע אותיות הדיבור דתפלה או דתורה [וע"ד שמצינו בענין סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה²³³³, שיש פי' שקאי על תפלה²³³⁴, ויש פי' שקאי על תורה, כדאיתא במד"ר²³³⁵ סולם זה סיני, חושבנא דדין כחושבנא דדין], ובפרטיות, הרי זה החילוק בין תולע, לשון זכר, לתולעת, לשון נקבה, שתולע בגימטריא הר"ת דאנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה (אבגית"ץ), שקאי על אותיות התורה, ותולעת בגימטריא הר"ת דשועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות (שקוצי"ת), שהו"ע התפלה (כמבואר בלקו"ת62, ומציין ללקו"ת מהאריז"ל²³³⁶).

ו) וזהו

וידבר הוי' אל משה גו' זאת חוקת התורה אשר צוה הוי' וגו', ב"פ שם הוי', כידוע²³³⁷ שוידבר הוי' הוא בחי' שם הוי' דחכמה שהוא המדבר אל משה כו', ומ"ש זאת חוקת התורה אשר צוה הוי' הוא בחי' שם הוי' שבעצמות אוא"ס שלפני הצמצום, שמשם נמשכת בחי' חוקת התורה, ענין החקיקה שבתורה, וכן כללות עבודת בנ"י בכל יום בלימוד התורה וקיום המצוות (שעי"ז אתם הדבקים בהוי' אלקיכם חיים גו'²³³⁸) באופן של חקיקה (בחוקותי תלכו), ועד שנמשך גם בעולם, בחוקות שמים וארץ, שגם הם נעשים בבחי' חקיקה כו' (כנ"ל ס"ג). ועי"ז נעשה גם ענין הטהרה מהטומאה היותר חמורה דאבי אבות כו', לאחרי הקדמת שריפת הפרה לעשותה אפר, כמבואר בלקו"ת²³³⁹ שהלבושים צואים שהי' כח המתאווה מלובש בהם חולפים וכלים לגמרי, ונשאר רק עצם כח המתאווה הפשוט שיכול להתהפך לקדושה כו' (וכמו שענין הפרה מצד עצמה היא תכלית הגבורה, ומזה עושים מצות פרה אדומה, שנעשה בבחי' תגבורת החיות כו'²³⁴⁰).

ז) ועד

שמפרשת פרה באים לפרשת החודש, החודש הזה לכם וגו'²³⁴¹, חודש של גאולה, שבו נגאלו ממצרים, ובו עתידין ליגאל, שנאמר²³⁴² כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות²³⁴³, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, שאז יתוסף בתורה הגילוי דתורתו של משיח,

355

כפירוש רש"י עה"פ²³⁴⁴ ישקני מנשיקות פיהו, ואז תהי' גם פרה העשירית²³⁴⁵, שבה יהי' גם מאפר פרת משה²³⁴⁶ (כדאיתא במד"ר²³⁴⁷ עה"פ ויקחו אליך, שהקב"ה אמר למשה שכל הפרות בטלות ושלך קיימת), גואל ראשון הוא גואל אחרון²³⁴⁸, ואז יקויים היעוד את רוח הטומאה אעביר מן הארץ²³⁴⁹, והי' הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד²³⁵⁰, כשאני נכתב כך אני נקרא²³⁵¹, בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, ויבנה מקדש במקומו, בקרוב ממש.

______ _l ______

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org