הקו מאוא"ס בחו"ב ומפני שנוחין ועלובין היו נקבע הלכה כב"ה אףדב"ש מחדדי טפי כי ההשראה במקום ביטול וע"כ כיוונו אל האמת וכמו כסףטבעא ודהבא פירי. גם י"ל ד"א של הלכה כנגד אז ראה ויספרה כו' במד"ר כי תשא פ"מ שאמרה בינו לבינו ד"פ ואח"כ ויאמר לאדם. וחלק לעוה"ב היינו חלק רביעית רביעי ממדידו דישראל איהו ברית, וכ"י יש להם חלק ע"י שמירת הברית, וזהו רובע חלק רביעי היינו גם החלק הוא בלי מספר, אך השונה הלכות שהוא בן העוה"ב ויורש הכל כמ"ש בענין חוסן, והיינו רובע לשון ארבעה שיורש כל הד' אותיות הוי' וכמשארז"ל שיקראו על שמו של הקב"ה, ד"א של הלכה, התורה נתנה למ"ם יום היינו ד' אותיות הוי' כל אחד כלול מע"ס גם ע"ד רוחב היריעה ד' באמה, משחרב בהמ"ק דייו לעולם שישתמש בשני אותיות היינו שאין י"ה מאיר בו"ה שזהו לשון י"ה שמחה וע"י ד' אמות של הלכה ממשיך כל ד' אותיות השם.
וגם כי מה שאלו ואלו דא"ח היינו מבחי' מ"ט שערי בינה ולכן יש מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור כמ"ש במדרש תלים ע"פ אמרות ה' טהורות כו' מזוקק שבעתיים הובא בילקוט בתילים רמז ת"ר נ"ח ובינה נק' אלקים חיים משא"כ ההלכה שנמשך מבחי' והוי' עמו היינו הוי' בחכמה והרי שער הנו"ן דבינה הוא ממוצע בין חכמה ובין בינה וע' פרדס ערך הלכה פי' שזהו היחוד כי היחוד המשכת הדעת והאדם ידע והדעת עדיףמחו"ב כדפרש"י בשבת פרק במ"מ דל"א גבי חכ' ודעת ור"ל שהדעת הוא להכריע שזהו הסברא האמיתית והיינו ענין ההלכה שזהו בחי' אמת, והחכמה נק' אמת בביאור אלה מסעי השלישי וכן ת"ת נק' אמת שמחבר חו"ג ולכן הם ד"א של הלכה היינו חב"ד והדעת מתחלק לב' מוחין חו"ג שהן כשר ופסול כו', והנה היחוד שהוא המשכת הדעת בחי' כי אל דיעות הוי' היינו גילוי דעת עליון זהו ענין ואמת הוי' לעולם כמ"ש בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ שמאלו כו' וימינו תחבקני ושם פרק א' בענין ואמת הוי' לעולם ור"ל למעלה מבחינת אלקים שהוא מסתיר, ולכן אפילו בחינת אלקים חיים דבינה מכל מקום שם הוי' דחכמה גבוה יותר וכמ"ש רש"י בחומש ר"פ וארא ע"פ ושמי הוי' לא נודעתי להם לא ניכרתי להם במדת אמיתית שלי כו' וא"כ ההלכה שהיא בחי' אמת אמתתה של תורה היינו שיהי' גילוי אמיתתו ית' שהוא שם הוי' ומורה על אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור