אור תורה
כא
אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים. אמרו רז"ל אברהם אבינו ע"ה קיים כל התורה כולה. ויש להבין, איך קיים כל התורה כולה. ונבאר זה הענין, כי ידוע כי כלל [גדול] הוא שכל תרי"ג מצות הם ענפי התורה, והתורה הוא כלל המצות, וכל חלק מהתורה היא מצוה. וקודם מתן תורה לא היה לאברהם אבינו ע"ה רק מצות מילה, והיה בזו המצוה החיות שכלול בכל התורה כולה [נ"א: החיות של כל המצות, שכלול כל התורה כולה בזו המצוה] דרך צמצום. ואחר כך, בנתינת התורה, היה התפשטות על כמה ענפים. וקודם לזה לא היה רק דרך צמצום כל החיות וכל החלקים בתוכה [נ"א: כל החיות מכל החלקים שבתורה]. ולפיכך כאשר קיים מצות מילה, הבין מזה כל הענפים השייכים להתורה, וכיון כוונת כולם, ולכן נקרא קיים כל התורה. וכן אנו רואים בתינוק שבילדותו הוא תמיד בכעס גדול על כל מה שעושים לו, הן דבר גדול או דבר קטן. כי יש שס"ה מצות לא תעשה, ובקטנותיהם כולם מצומצמים במצוה זו (נ"א במדה זו), כמו עבודה זרה ששקולה ככל העובר על התורה כולה, וע"כ כשנתגלה ניכר הענפים [נ"א: רק בקטנותו הם כולם מצומצמים בכעס ששקולה כעובר בכל התורה כולה. וכשנתגדל הוכרו הענפים], איך הם מתחלקים בכל ל"ת ול"ת. לפיכך אמר אל שדי, שאמר לעולמו די, שהוא מדת הצמצום כנזכר, וזהו כי הכינוי מיסוד ברית קודש הוא שד"י.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור