קכט.  יגעת ומצאת

קכט. יגעת ומצאת

לקראת תשרי תשכ"ג נסע אאמו"ר ע"ה לרבי, ובקשתיו שיכתוב לרבי, שברצוני לנסוע ללימוד בישיבה אצל הרבי. והרבי השיב לו, שאם אלמד במשך השנה בהתמדה, אזי יבקש אצל הנהלת הישיבה בארה"ק שיבקשו מהנהלת הישיבה כאן, שישלחו עבורי אפידייוויט.

כשחזר אאמו"ר לארה"ק וסיפר לי על המענה, החלטתי להוסיף בלימוד, וכתבתי על כך לרבי.

בכ"ז טבת תשכ"ג כתב אלי הרבי במכתב:

במענה למכתבו מכ"ד טבת יום ההילולא הק"ן מהסתלקות הילולא של רבינו הזקן.

בו כותב אודות סדר לימודיו ואופנו.

וכיון שחז"ל אמרו יגעת ומצאת, ילמוד בהתמדה ושקידה ובאופן שהתורה קוראת לזה יגיעה, ותקוים ההבטחה ומצאת.

בתחלת תשכ"ד קבלתי הויזה, ובכ"ב טבת הגעתי הנה. וכשנכנסתי ליחידות בחודש שבט, כתבתי:

הנני לומד כעת בישיבת תות"ל דנוארק, ואני שומע ג' פעמים בשבוע שיעור מפי ר' ישראל פרידמאן ... ובדא"ח אני שומע שיעור כל יום מפי הרה"ח המשפיע ר' משה שי' הרסאן.

והרבי השיב לי:

וויבאלד אז מדין תורה אין מדין השו"ע טאר מען דאך ניט ארויס פארן פון ארץ ישראל סיידן אף לערנען, זאלסטו לערנען מיט שקידה און מיט התמדה אזוי ווי די תורה הייסט, אין לימוד הנגלה און אין לימוד החסידות, מיט הצלחה און מתוך הרחבה, כולל עבודת התפלה און הנהגה טובה.

*

ביחידות שלהי תשכ"ה כתבתי:

ברצוני לעשות ניירות של אמריקה ולישאר פה, ואוכל להיות על ההתוועדויות של כ"ק אדמו"ר שליט"א ... והורי כתבו לי שהם מרשים לי לישאר פה.

והרבי השיב לי:

מ'דארף מברר זיין אויב ס'איז ניטא קיין הבטחות דארטן פאר דיר אז וועסט צוריק קומען[73]. וויפל צייט ביזטו שוין דא?

עניתי: "איבער אנדערהאלבן יאהר, פון כ"ב טבת תשכ"ד". והרבי המשיך ואמר:

וועסט קענען מברר זיין – אפשר דורך די הנהלה פון דאנענט – און אויב ס'איז ניטא דארטן קיין הבטחות, וועסטו פרעגן די הנהלה פון ישיבה אויב דו לערנסט בשקידה והתמדה אף אזא אופן וואס מ'קען ארויס פארן פון ארץ ישראל דערפאר.

*

כשהתחלתי לעסוק בהכנת הניירות, פנה אלי המשפיע מוהר"י דזייקאבסאן ע"ה, והציע לעזור לי בסידור הניירות על ידי תלמידו ה"ר שמעון בברויסקי, שמנהל בית ספר בפאסייק נ.דז. הרב בברויסקי הזמין אותי לראיון, ואחר כך מסר לי מכתב הזמנה, שהוא מזמין אותי לבוא ללמד עברית בבית הספר. המכתב הזה עזר לי לקבל הניירות.

כשבא אאמו"ר ע"ה לרבי, לחודש תשרי תשכ"ז, הודה למוהר"י דזייקאבסאן על עזרתו בסידור הניירות, והוא השיב לו, שזה הי' בהוראת הרבי:

בתקופה ההיא היתה הנהלת הישיבה נכנסת פעם בחודש ליחידות, שבה דיווחו על הנעשה בישיבה, ושמעו הוראות מהרבי בניהול הישיבה. כשסיפרו אשר אני משתדל להשיג ניירות אמריקאיות, השיב להם הרבי, שצריך לעזור לי בסידור הניירות. ולכן פנה בנידון זה להרב בברויסקי.

*

בשנת תשכ"ו הייתי לומד לפעמים בלילות, ולא הייתי מדייק כל כך בזמני האכילה ושתיה, וההנהלה לא הצליחה לעצור אותי מזה.

בתשרי תשכ"ז סיפר על כך הר"מ מענטליק לאאמו"ר, וכשנכנס אאמו"ר ליחידות סיפר על כך לרבי, והרבי השיב לו, שיאמר לי ללמוד פ"ג באגרת התשובה[74].

אבי אמר, שאיני מתענה, רק זאת, שאיני מקפיד על זמני האכילה ושינה.

והרבי השיב לו: מה לי קטלא כולא מה לי קטלא פלגא.

[73] כי לפעמים, לפני שהבחור היה מקבל היתר יציאה מארה"ק, היתה ההנהלה בארה"ק נותנת הבטחה ללשכת הגיוס, שהבחור יחזור לארה"ק כעבור זמן מסויים, ועל זה הורה הרבי, שאברר אם לא הבטיחו כן גם עבורי.

[74] שם נתבאר: בדורותינו אלה אסור לו להרבות בתעניות ... ומכל שכן מה שהוא בעל תורה, שחוטא ונענש בכפליים, כי מחמת חלישות התענית לא יוכל לעסוק בה כראוי.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org