ענין פ' מרגלים כו' וראיתם את הארץ
ענין פ' מרגלים שאמר להם משה וראיתם את הארץ מה הוא ואת הערים ואת העם היושב עליה. ולהבין הנ"ל דהנה לכאורה הוא פליאה גדולה שהבורא ית' הוא א"ס מחי' עולמות גבולים. אך הענין הוא כנזכר שהנה כל העולמות הם בחי' מלכות מחמת שאין מלך בלא עם באשר דבר המלך שלטון והנה כמו שהמלך מושל בדבורו על עמו כך כל העולמות הם בחי' דבור כנודע אך קיום כל העולמות הם כנזכר ע"י תומ"צ שאיזה מצוה שאדם עושה הוא ממשיך אלקות המלובש באותה מצוה בשרשה למעלה בעולמות מחמת שהוא רצונו ית' שאמר ונעשה רצונו, אך לכאורה הוא פליאה גדולה דהנה אנו רואים שהמלך מושל על עמו ועי"ז יש לו תענוג מחמת שהם חוץ מגופו והם בדומי' כמותו וכמה אלפי' סרים למשמעתו ועי"ז יש לו תענוג אך הנמשל בבורא ית' שאנו אומרים שע"י המצות ממשיכים רצונו ית' ויש תענוג שאם לאו לא הי' שום עולם ואנו ממשיכים מהתענוג, ואדרבה הוא בעצמו מחמתו, ואיך יכול שהוא בעצמו מקבל תענוג ממה שאין דבר שחוץ ממנו ממלא וסובב כל עלמין, אך באמת זה אינו מובן שכך הוא רצונו ית' בחי' רצון שלמעלה מהשכל אף שאין השכל מחייב זה מ"מ הוא רוצה כך שע"י המצות ימשיכו רצונו ויהי' לו תענוג כך הי' רצונו הפשוט מתחלה שיהי' לו נח"ר ותענוג ממצות ישראל אף שאין השכל מחייב כנ"ל והנה ע"ז אנו מתפללים ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך שמבקשים ממנו ית' שיהי' לפניו לרצון מחמת שהשכל אינו מחייב זה וזהו שכר מצוה מצוה המצוה בעצמה וזהו שכר מצוה בהאי עלמא ליכא שאין אנו משיגים התענוג שיש לו ית' מהמצות וע"כ הוא מוכרח להיות כך בלא טעם רק רצונו כך שיהי' לו לרצון שאם לא כן שיש איזה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור