תערוכה א
תערוכת ספריית ליובאוויטש
מיום חמישי ח"י באלול ה'תשנ"ד
עד יום חמישי ער"ח כסלו ה'תשנ"ה
המוצגים שבתערוכה קשורים
לכל אחד מאדמו"רי חב"ד
ולכל שטח של פעילות חב"ד
אחרי שנים רבות של בניית הספרייה, סידור הספרים, עריכת הקטלוג והעברתו למחשב, יכולים אנו לבשר, בסיפוק רב, אשר בעזהי"ת הצלחנו להגיע לעידן פתיחת הספריה, יחד עם פתיחת תערוכה מיוחדת, העתידה להתקיים מיום החמישי ח"י באלול ה'תשנ"ד עד יום החמישי ער"ח כסלו ה'תשנ"ה.
האוסף הזה שנפתח עתה לציבור, השקיעו בו רבותינו נשיאינו עמל רב במשך הדורות, ועברו עליו הרפתקאות וגלגולים רבים, בשריפות שפרצו בליובאוויטש, בהחרמות הממשל הקומוניסטי, בכיבוש פולין על ידי הנאצים ימ"ש, ובמשפט הספרים שהוכיח את בעלותה של "אגודת חסידי חב"ד" על האוסף הזה.
אחרי כל ההרפתקאות והגלגולים האלו, זכינו סוף סוף, שרובו הניכר של האוסף הגדול והנדיר הזה, נשמר בדרך זו או אחרת, ונמצא כיום ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד".
בספריה נמצאים כיום כמאתים אלף ספרים; חלק גדול מהם – ספרים נדירים ביותר, דפוסי-ערש והוצאות ראשונות.
בספריה נמצא כיום אוסף של כשלשת אלפי כרכי כתבי-יד, חלקו בגוף כתב-יד-קודש רבותינו נשיאינו.
בספריה נמצא גם ארכיון של מאות אלפי עלים בודדים, שבכתב ושבדפוס, גנזך של אלפי חפצי ערך, ציורים, פיסולים ועבודות מיוחדות שנשלחו לרבי על ידי חסידיו ומעריציו, מפתחות מדליות ומגילות כבוד שנשלחו לרבי על ידי ראשי מדינות, עיירות ומוסדות, ועוד ועוד.
מהגנזך הנזכר, נבחרו פריטים מיוחדים, הקשורים לכל אחד מאדמו"רי חב"ד ולכל שטח של פעילות חב"ד, ובהם נבנתה התערוכה שלפנינו.
הספרייה הזאת אינה מיועדת להשאלה, או לקריאת ספרים בה על ידי הציבור הרחב, אלא כפי שהודגש כמה פעמים על ידי רבותינו נשאינו, שהיא ספריה לחוקרים, רבנים ראשי-ישיבה ומחברים הרוצים לעיין בספר נדיר.
אמנם התערוכה נפתחת בזה לציבור הרחב, קהל שוחרי תורה ותולדות חסידות חב"ד.
כבר בשנת תרפ"ד התחיל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לבנות את הספרייה הזאת, במטרה לפתחה בסופו של דבר לציבור החוקרים, כמסופר בארוכה בספר "ספריית ליובאוויטש" פרק שביעי.
במשך למעלה מששים שנה עסקו רבותינו נשיאינו בבניית הספרייה הזאת.
בהתוועדות ש"ק ה' טבת ה'תשמ"ח, הזכיר הרבי את תוכנית פתיחת הספריה לציבור החוקרים. בנין הספריה עדיין לא היה בנוי באותה שעה, ושאלנו אם כן, האם כדאי לפתחה במדה מוגבלת, באחד החדרים. הרבי השיב על זה:
א"כ יעכבו הנ"ל לע"ע. [ו]במשך הזמן [יפתחוה] כשימצא פנה [מתאימה] וכו'.
גם בקשר לפתיחת התערוכה שאלנו כבר בחורף תש"נ, לפני גמר בניית הספריה, והרבי השיב:
אין הזמ"ג [הזמן גרמא] מתאים להנ"ל.
מאז ועד עתה נבנה בנין הספריה, סודרו הספרים, כתבי-היד הארכיונים והחפצים, נערך הקטלוג, ובשעה טובה ומוצלחת עומדים אנו לפני פתיחת הספריה והתערוכה.
הרבי כותב באגרת כ' שבט תש"י (אגרות-קודש ח"ג אגרת תקנט):
עומדים אנו עוד נבוכים ונדהמים מההסתלקות וקשה עדיין כתיבת מכתבים, אבל זה ברור כי רצונו הקדוש של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ הי', וכן הוא גם עתה, שלא תהי' ח"ו חלישות באיזה עבודה שהיא שעמדה תחת נשיאותו, ואשר כל המקושרים אליו יתחזקו ויתאמצו ביתר שאת וביתר עז במילוי תפקידם אשר הטיל עליהם.
בהתאם לדברים אלו רואים אנו חובה לעצמנו, למלאות את התפקיד אשר הוטל עלינו, שהיא התכנית שחשקו בה רבותינו נשיאינו זה שבעים שנה.
ואנו תפלה, אשר עוד לפני ביצוע התוכנית האמורה, נזכה לקיום היעוד של "והקיצו ורננו שוכני עפר" ומלכנו נשיאנו בתוכם, והוא יוליכינו קוממיות לארצנו הקדושה, עם הספריה והתערוכה גם יחד.
ארון ראווה 1 – שבת
מתחיל משלהי שנת תשל"ד, יצא הרבי בקריאה מיוחדת, אשר כל אשה ובת בישראל, תשתדל בקיום מצות הדלקת נרות שבת קודש ויום טוב, וגם הבנות שלפני עונת הנשואין, מתחיל מגיל חינוך.
בארון זה מוצגים סוגים רבים של פמוטים שנוצרו על ידי מרכזי חב"ד בעולם, וחומר הסברה בשפות שונות, כדי לחלקם לנשים הרוצות להתחיל בהדלקת נרות שבת. כמו כן מוצגים שונים שנעשו על ידי מעריצי המבצע הזה, או הקשורים לשאר מצוות השבת קודש.
מדף העליון:
מדף השני:
פמוטי נרות-שבת רגילים לחלוקה במבצעים, חומר הסברה ושלטים.
באחר מהשלטים נראית האמא מדליקה הנרות לפני הבת, ורשום עליו בכתב-יד-קודש:
מדף השלישי:
מנשי ובנות ישראל המתעסקות בהפצת אורם של נש"ק.
ליום הבהיר - חג הגאולה י"ב י"ג תמוז תשל"ה.
מדף הרביעי:
יהודי העושה קידוש, מצוייר באותיות קבלת שבת.
כד כסף, שחרוטה עליו הקדשה לרבי מאנ"ש דבופולו ותלמידיהם. תשל"ה.
גביע כסף, שחרוטה עליו הקדשה לרבי מהרב שלמה גורן. תשל"ב.
תחתית לגביע, שחרוטה עליה הקדשה לרבי מרבי יצחק כדורי.
רכבת של כסף, הכוללת כוס להבדלה ומחזיק נר הבדלה.
על הקיר לימין הארון תלויים ציורים (משמאל לימין):
הדלקת נרות שבת על ידי אמא ובתה.
הרבי עולה לתורה, ואמו מדליקה נרות שבת, על רקע בניין "מכון חנה".
ארון ראווה 2 – מועדים
במשך שנות נשיאות הרבי, הרבה לעורר על מבצע מצה, להשתדל שכל יהודי יקבל מצות שמורה לפסח. לחג השבועות ייסד מבצע מיוחד שכל הילדים ישתדלו בשמיעת קריאת עשרת הדברות. בראש השנה יש לזכות את בני-ישראל בשמיעת קול שופר, ובחג הסוכות יש להשתדל לזכות את בני-ישראל במצוות ד' מינים. בארון זה מוצגים:
מדף העליון:
תיבות מיוחדות שנוצרו על ידי מרכזי חב"ד בעולם עבור חלוקת המצות, חומר הסברה בכמה שפות, והגדות-של-פסח מיוחדות לילדים.
מדף השני:
מבצע חג השבועות, חומר הסברה בכמה שפות, ספרי תורה לילדים, וגם:
תמונת אויר של הר סיני, שרשום עליו בכתי"ק: הר סיני - אורי ע"ה שעני, אשקלון,
אבן מהר סיני, שהרבי רשם בפתק המצורף לו: אד"ר ה'תשנ"ב.
מדף השלישי:
מבצע תקיעת שופר. שופרות ודבש לטבילת התפוח בראש השנה.
מדף הרביעי:
מבצע ד' מינים. תיבות אתרוגים, שבהם שוגרו אתרוגים מיוחדים לרבי. חומר הסברה על ארבעת המינים.
מעל לארון:
שלטים הקשורים למבצעי חג הפסח השבועות וראש השנה, וגם:
ארון ראווה 3 – חנוכה ופורים
כל מועד והמבצע שלו, בחנוכה יוצאים לכל מקום לעודד את בני ישראל במצוות הדלקת נרות חנוכה, ואף מארגנים הדלקת הנרות בחוץ, ברחובה של עיר, בפרסומא דניסא. בשנים האחרונות גם מבצע מיוחד של "לראות ולהראות", כאשר הדלקת הנרות בפרסום במדינות הגדולות מתקיימת בבת-אחת עם הדלקת הנרות של הרבי ב-770, כאשר כולם מחוברים זה לזה על ידי הלווין.
בפורים מתקיימים מבצעי מקרא מגילה, משלוח מנות ושאר מצוות החג. מוצגים בארון זה:
מדף העליון:
מגילות, רעשן, חבילות למשלוח מנות וחומר הסברה בכמה שפות.
מדף השני:
תמונות ואלבומים של הדלקת הנרות ברחובה של עיר, ודמי חנוכה שחולקו על פי הוראה הרבי.
מדף השלישי:
צורות שונות של חנוכיות שנוצרו על ידי מרכזי חב"ד כדי לחלק במבצע חנוכה.
מדף הרביעי:
חנוכיות מיוחדות שנוצרו ונשלחו לרבי, כולל:
עם הקדשה לרבי מליובאוויטש מילנו, חנוכה תשמ"ח.
היתוך מתכת. חנוכיית העיר עכו עם הקדשה לרבי.
בקיר מעל הארון:
ארון ראווה 4 – מבצעים
מלבד מבצעי החגים, דרש הרבי לעסוק במבצעים מיוחדים לזכות את בני ישראל במצוות תפילין ומזוזה, כשרות וטהרת המשפחה, תורה וחינוך, תהלוכת ל"ג בעומר ועוד, וכל אלו על ידי טנקי המבצעים.
המוצגים בארון הזה קשורים לכל המבצעים האלו:
מדף העליון:
מפתחות טנקי-המבצעים בעיירות שונות שנשלחו לרבי, ותמונת תהלוכת טנקי המבצעים בנ.י. נבחרו העיירות:
מדף השני:
סמלים ומדים של חיילי „צבאות השם", חומר הסברה וחוברות י"ב הפסוקים.
מדף השלישי:
מבצע מזוזה. מזוזות מכל הסוגים שנוצרו לחלוקה במבצעים או בתור הערצה למבצע.
מדף הרביעי:
סמלי כל המבצעים וחומר הסברה, וכולל:
מפה לסדר של פסח, עם ציורי המבצעים עשויים כסף.
מוקדש לרבי משלוחיו בקאליפורניא, י"א ניסן תשל"ו.
נרתיק של כסף לתפילין, שעליהם חריטות והבלטות של המבצעים.
על הקיר (מימין לשמאל):
אות פ גדולה (שמונים שנה לרבי) ובתוכה חריטות והבלטות המלים של המבצעים.
מפתח ותמונות ושמות התורמים של הטנק, שנשלח לאה"ק בתשל"ו.
תיבה ובה פריטים הקשורים לחלוקה במבצעים בקאליפורניה, עם הקדשה לרבי ומספר היהודים שפעלו עליהם בכל אחד מהמבצעים.
ציור הרבי, דורש בתנועת ידו הק' לעסוק במבצעים.
ציורי המבצעים, עם הקדשה לרבי למלאת לו שמונים שנה.
ארון ראווה 5 – צדקה
מבצע מיוחד במינו הוא מבצע הצדקה. בכל בית בישראל, במטבח ובחדר של כל ילד וילדה צריכה להיות בקביעות קופת צדקה. קופות צדקה בצורות שונות נוצרו לצורך זה, לצוד את לב הילדים והמבוגרים. כך מוצגים מודלים מיוחדים של קופות צדקה שנוצרו בצורת 770 או בצורת תפילין וכיו"ב.
מדף העליון:
אחת מהן של כסף, וחרוטה עליה הקדשה לרבי מאגודת נשי ובנות חב"ד בקראון הייטס.
מדף השני:
קופות צדקה שנוצרו בצורות שונות, בתור הערצה למבצע.
מדף השלישי:
קופות צדקה בצורות שונות שנוצרו לחלוקה במבצעים.
מדף הרביעי:
ארון ראווה 6 – בית חב"ד
אלפי שלוחים נשלחו על ידי הרבי לפינות נידחות ברחבי תבל, במקומות אלו פתחו בתי-חב"ד, בהם עוסקים בהפצת היהדות והחסידות ובעיקר במבצעים הנזכרים. מנהלי בתי חב"ד אלו רגילים לשלוח לרבי תמונות, מודלים ומפתחות של בתי-החב"ד, חלקם מוצג בארון הזה.
מדף העליון:
מדף השני:
מדף השלישי:
מדף הרביעי:
על השלחן ליד הקיר הדרומי:
ארון ראווה 7 – מפתחות ומדליות
לא רק מבתי חב"ד היו שולחים לרבי מפתחות, רבים ממושלי המדינות, ראשי עיריות, מפקדי צבא ומנהלי מוסדות רגילים לשלוח לרבי מפתחות, מדליות ומגילות כבוד, מתוך הערכה והערצה לעבודה הנפלאה שפועל במדינותיהם, על ידי שלוחיו כמותו. פעמים רבות היה המושל או ראש העיר מכריז על יום ההולדת של הרבי כ"יום חינוך", לכבוד הרבי שמשקיע מרץ רב לחנך את בני דורינו ברחבי תבל.
חלק קטן ממפתחות, מדליות ומגילות כבוד אלו מוצגים בארון הזה.
מדף העליון:
מפתחות ומדליות מעיירות בארץ-הקודש. נבחרו העיירות הגדולות והמפורסמות יותר:
מדף השני:
מפתחות ומדליות מצה"ל בארה"ק, תודה והערכה לעזרתו, בעצה ובעידוד המפקדים והחיילים.
מדף השלישי:
מפתחות ומדליות ממדינות ועיירות בארצות-הברית. מתוך גנזך המפתחות והמדליות נבחרו אחדים, מהמדינות והעיירות המפורסמות יותר.
מדף הרביעי:
מפתחות ומדליות ממדינות ועיירות ברחבי תבל. נבחרו הגדולות והמפורסמות יותר.
לשמאל הארון תלויה:
מגילת כבוד, חתומה על ידי נשיא ארה"ב, חברי הסנט והקונגרס.
ארון ראווה 8 – גאולה ומשיח
הצפיה למשיח הוא חוט השני ובריח התיכון שעובר בכל הפעילות העניפה הזאת, את הנושא הזה הדגיש הרבי כמעט בכל שיחה שאמר במשך שנות נשיאותו. כל המבצעים האמורים הם הדרכים שעל ידם מקרבים את הגאולה השלימה, שתהיה במהרה בימינו. יצירות רבות של כיסופי הגאולה נעשו במשך השנים ונשלחו לרבי, נשים צדקניות הכינו אפילו תופים, כמו מרים הנביאה, שבהם יצאו מהגלות בתופים ובמחולות. יצירות אלו מוצגים בארון הזה, וכולל גם:
י"ב אבני החושן לפי שיטת המדרש תלפיות.
ציור בית המקדש ושיר אדיר יבנה ביתו.
על הקיר תלויים הציורים (מימין לשמאל):
על גג בית המקדש ומכריז על הגאולה.
שלט היכונו לביאת המשיח בצרפתית.
תצלום אויר של ירושלים העתיקה ובמקום המקדש צוייר בית המקדש.
שיר על ההכנה לביאת המשיח, מסביב ציור כתר.
שעון וקופת צדקה עם הכרזת היכונו לביאת המשיח.
ציור איך יראה העולם כשהמשיח יבוא, מורכב משלוש מאות שמונים אלף אותיות.
לימין הארון עומד:
שלחן ראווה 9 – ספריית ליובאוויטש
בשולחן זה מוצגים ספרים וכתבי-יד עתיקים ונדירים שבספריה:
דף מדפוס הראשון של פרש"י (ריגייו די קלבריה רל"ה), שהוא הספר העברי הראשון
דף מתלמוד בבלי דפוס הראשון (ספרד רמ"ב לערך).
דף מתלמוד בבלי דפוס הראשון באיטליה (שנת גמר"א).
דף כת"י מתלמוד בבלי עם פרש"י, מזמן שלפני התחלת הדפוס העברי (ר"ל לערך).
מאוסף עלים בודדים, שלושה דפים של צורת בית המקדש השלישי על פי פסוקי יחזקאל:
מאת מוהריא"ז מרגליות (ירושלים חש"ד).
שלחן ראווה 10 – רבותינו נשיאינו
הבעל שם טוב
תמונה של הסידור שבכתב-יד שבו התפלל, ובו רשמו תלמידיו את שמותיהם לזכרון לפניו בעת התפלה.
לזכרון להתפלל עבור התורני מוהר"ר יחיאל מיכל בן פיגה מזלאטשוב ועבור אשתו ובתו יענטיל בת שרה להתפלל בעדו שיתאמץ הקב"ה לבו לעבודתו ויחי' זרעו.
גם להתפלל עבור התורני המופלג מוהר"ר ארי' ליב מזלאטשוב וזוגתו [..] פיגה בת בריינדל ובניו שימול לבבינו הקב"ה לע[ב]ודתו, ארי' ליבמוהר"ר מאיר. יחיאל מיכל הנ"ל.
לזכרון להתפלל בעדי מרדכי טייטש בן אסתר.
לזכרון להתפלל בעדי יצחק בן אסתר שלא תפל אשתו נפלים.
לזכרון להתפלל בעד שמעון יחיא[ל בן] שיינדל ואשתו רחל בת טש[...] ובנו משה.
כת"י "שבחי הבעש"ט" מתקופה שלפני הדפסתו.
שבחי הבעש"ט שנדפס ע"פ כת"י זה.
ספר כתר שם טוב דפוס הראשון (זאלקווא תקנ"ד).
המגיד ממעזריטש
ספר מגיד דבריו ליעקב דפוס הראשון (קארעץ תקמ"א).
כ"ק אדמו"ר הזקן
שלחן ערוך שלו דפוס הראשון (קאפוסט תקע"ד).
ספר התניא דפוס הראשון (סלאוויטא תקנ"ז).
שלחן ראווה 11 – רבותינו נשיאינו
כ"ק אדמו"ר האמצעי
נמסר על ידי פרופ' סיר ישעי' ברלין.
ספרו אמרי בינה דפוס הראשון (קאפוסט תקפ"א).
כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק"
בדף הפתוח יש הגהה בכתי"ק, במקום סיום הפטרת פרשת שמיני: ע"כ ע' רמב"ם.
מספרי הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והי' אומר בו ההפטורה.
הסידור שבו היה מתפלל. וכ"ק רבותינו היו מחזיקים הסידור קודם התקיעות ובשעת אמירת ההגדה.
הסידור של הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והוד כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הי' מחזיקו קודם תקיעות ובשעת אמירת ההגדה.
ספרו "צמח צדק" דפוס הראשון (ווילנא תרל"א).
שלחן ראווה 12 – רבותינו נשיאינו
כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
ספר פרדס רמונים שקנה בחיי אביו כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", ורשם עליו:
שמואל באדמו"ר שליט"א שניאורסאהן, במחיר 2.25 רו"כ.
ספר לקו"ת לג' פרשיות, שנדפס עם הגהותיו (ווילנא תרמ"ד).
כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ספר פרדס רמונים עם ציונים בכתב-יד-קדשו על הגליון.
בדף הפתוח כתוב בכתי"ק בנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:
כפי הסימן שנמצא הנה בכאן הניח והפסיק כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, קודם ההסתלקות בערך עשרה ימים ראיתי כי כתב בגליון ספר זה.
מכתבו הכללי שהדפיס באייר עזר"ת (תקופת קרנסקי).
נדפסה באג"ק שלו ח"ג אגרת תקסט.
דרוש שלו בקופיר, ששוכפל בשעתו ברוסיה.
שלחן ראווה 13 – רבותינו נשיאינו
כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
"אטוואצקער צייטונג" המספר על שהיית הרבי באטוואצק בתשרי תרצ"א.
בו היה רושם בכתב-ידו-הקדושה את המענות לאגרות שקיבל, וממנו היה המזכיר מעתיק במכונת כתיבה.
עפרון (עם מילוי), שרשם אצלו המזכיר ה"ר ניסן מינדל:
בעפרון זה השתמש כ"ק אדמו"ר נבג"ם זי"ע כמה שנים רצופות עד הסתלקותו יו"ד שבט תש"י.
כתב-יד-קודש "הנחה" שלו מדרוש אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע משנת עת"ר.
דרוש שלו בקופיר, ששוכפל בשעתו ברוסיה.
הרבי
כתב-יד-קדשו הנחה משיחת כ"ק חותנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (בסעודת השבע-ברכות שלו).
אגרת בכתב-יד-קדשו, שכתב אל כ"ק חותנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע,
ספרו הגדה של פסח עם לקוטי מנהגים וטעמים, דפוס הראשון (נ.י. תש"ו).
ספרו היום יום, דפוס הראשון (נ.י. תש"ג).
תמונתו בהגיעו לגיל ,3 לפני התספורת.
רבי לוי יצחק - אביו של הרבי
ספר הזהר עם הגהותיו כתי"ק על הגליון.
ציורי אדמו"ר חב"ד
אדמו"רי החסידות הכללית וחסידות חב"ד, תאריך הולדתם והסתלקותם ומקום מנוחתם מכתב-יד-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שרשם אחרי הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ב' ניסן ה'תר"פ.
הרבי על רקע תמונת אדמו"רי חב"ד.
בכניסה, בקיר המזרחי של הגשר:
בקיר הדרומי:
הרבי מלביש הכתר על ס"ת של משיח ביו"ד שבט תש"ל.
ביציאה, בקיר הדרומה:
הוספות
פמוט נר שבת קודש של הרבנית מנוחה רחל ע"ה סלונים.
לפי המסורה קיבלה אותו מאת זקנה – כ"ק אדמו"ר הזקן.
נמסר לרבי על ידי נכדה – ה"ר משה שלמה (שי') [ע"ה] סלונים.
מפתח האוהל של כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעזין.
תואר פני קדש אדמו"ר ה"צמח צדק".
הדפסה מציור, ובכתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:
תמונה זו קבלתי תשורה מאת כבוד א"ז הרבנית הצדקנית מר[ת] רבקה נ"ע זצ"ל זי"ע, ואמרה לי אשר תמונה זו מתאימה יותר משאר התמונות.
התשורה קיבלתי בחורף תרנ"ח ליובאוויטש.
ארנק של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, ובכתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:
תכריך עור זה, בשביל החזקת ניירות, הוא מעזבונו של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר קבלתיו במתנה מאת כבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית מרת רבקה נ"ע זי"ע בחורף שנת תרמ"ח.
פספורט של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.
תמונת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
יושב על המרפסת הצמודה לאולם התערוכות.
[גם הרבי רגיל היה, בימי חליו, לשבת על המרפסת הזאת].
כתב-יד-קודש, בו מאשר הרבי את תוכנית בניית הספריה
"בתור חבר הנהלת ספריית אגודת חסידי חב"ד – אהל יוסף יצחק – ליובאוויטש".
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור