131

בשכר על "ועבדתם גו'" נאמר "וברך את לחמך גו'" — לשון ברכה, ואילו כאן אומר הכתוב "לא תהי' משכלה גו'", ש­משמעו הבטחה^כב.

וההפרש ביניהם: הברכה היא רק נתינת כח מלמעלה על שפע זה, אבל יתכן שיהיו מניעות ועיכובים כו' ב­המשכת השפע למטה באופן שהברכה לא תתקיים בפועל ממש, בגשמיות כ­פשוטה^כג; משא"כ הבטחת הקב"ה על טובה אי אפשר שלא תתקיים (כמבואר ברמב"ם^כד);

וזהו טעם החילוק, דעל "ועבדתם את ה"א", שענינו רק שלילת ע"ז (כנ"ל), בא השכר רק דרך "ברכה" ("וברך גו'")^כה, משא"כ כאשר "תעשה רצוני" — אזי בא השכר בהבטחה, "לא תהי' משכלה גו' בארצך את מספר ימיך אמלא", באריכות ימים ושנים טובות בפשטות,

וזוכים לירושת הארץ, עד ל"ושתי^כו את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר", שזה^כז הפסוק מדבר בלעת"ל בקיום היעוד^כח "כי ירחיב ה"א את גבולך" ונאמר^כט "וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ".

(משיחת ש"פ משפטים תשד"מ)

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org