מבואר בגמרא ובפוסקים שאין שייך שאלה היתר והפרה רק לנדרים ושבועות שאדם נודר או נשבע במה שנוגע לעצמו בלבד כגון אוכל או לא אוכל אישן או לא אישן וכדומה אבל במה שנודר או נשבע לחבירו או לשום מי שמשביעו יהיה מאיזה עם ודת שיהיה אין מועיל שום היתר והפרה ושאלה בעולם:
בערב ראש השנה קודם חצות. וטוב שיהא עדה שלמה:
ואחר כך מוסר מודעה לפניהם ואומר בלשון הזה: הרי אני מוסר מודעה כו':
סדר הנזיפה יאמר לפני העדה: אם עברתי כו':
אז יתרחק מן העדה הקדושה ד' אמות ויחלוץ מנעליו וירחץ ידיו וישב על הארץ כאבל ויתן אפר על ראשו ויאמר זה: הריני יושב כו':
ואח"כ קוראים אותו הבית דין ואומרים: אחינו אתה כו':
יעמוד מן הארץ ויתפלל בדמעות שליש: יהי רצון כו':
ואזי גם המתירין משיבין לו בלשון הזה: כלם יהיו מותרים לך כו':
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור