תערוכות הספריה
תערוכה ג תערוכת ההגדות שבספריה
תערוכה ג
תערוכת ההגדות שבספריה
מיום החמישי ר"ח ניסן עד יום השלישי – ל"ג בעומר
בגנזי הספריה נמצאות כאלפים הוצאות של ההגדה של פסח
שנדפסו במשך ארבע מאות וחמשים השנים האחרונות
מתוכם מוצגות בתערוכה יותר ממאתים הוצאות נבחרות של ההגדות, וכוללות:
הגדות בכת"י ודפוסים עתיקים
דפוסי ההגדה לדורותיהם
דפוסי ההגדה למקומותיהם
הגדות מתורגמות
הגדות מצויירות
דפוסי-צילום הגדות נדירות
ביאורי החסידות להגדה
ביאורי חב"ד להגדה
הגדות עם ביאורי הרבי
הגדות חב"ד
סידורי חב"ד עם הגדות
ביבליוגרפיה של ההגדות
אוסף ההגדות שבספריה
בחודש כסלו תרפ"ה קנה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את האוסף של האספן-הביבליוגרף שמואל ווינער, שבו כחמשת אלפי ספרים נדירים, ובתוכם כארבע מאות הגדות של פסח.
במכתב שנכתב על ידי המזכירות בשנת תרפ"ט לערך (ספריית ליובאוויטש עמ' צ) מתארים את האוסף הזה:
האוצר הספרים הלזה .. הגדות כארבעה מאות דפוסים שונים ובלשונות שונות.
מאז ועד היום נוספו הגדות רבות לספריה. כיום נמצאים בספריה כאלפיים הוצאות של ההגדה של פסח, שנדפסו במשך תקופה של כארבע מאות וחמשים השנים האחרונות.
מספר זה של הגדות הוא כמחצית מכלל ההוצאות של ההגדות, אשר לפי ידיעותינו נדפסו במשך התקופה הזאת.
בין ההגדות הנדירות שבאוסף הזה, יש הוצאות רבות של הגדות שלא ידועות ממקורות אחרים.
כבר בשנת תרח"צ, פרסם מנהל הספריה של אז, ר' חיים ע"ה ליברמן, רשימה של 32 הוצאות של ההגדה של פסח, שלא נזכרות במקורות אחרים (קרית ספר כרך טו עמ' 258). בהקדמה לפרסום הרשימה הוא כותב:
באסף ההגדות של פסח של הרבי מליובאוויטש (כעת בווארשא) מצאתי הגדות דלהלן שלא נרשמו עדיין לא אצל המנוח מר וינר ז"ל ולא אצל – יבדלו לחיים – יערי ודוקר.
הרשימה הראשונה שנדפסה היא של שמואל וינר הנזכר, רשימת הגדות-פסח שנדפסו בכל ארצות תבל במשך ארבע מאות שנה (ר"ס-תר"ס, 1500-1900), פטרבורג תרס"א. ברשימה זו נרשמו 909 הוצאות של ההגדה.
באותה שעה עדיין לא היו אצלו 32 ההגדות שנוספו על ידי הרח"ל; אפשר שקנה אותם בין השנים תר"ס-תרפ"ה, ואחר כך מכרם אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ואפשר שהן נקנו על ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בין השנים תרפ"ה-תרח"ץ.
רשימה מושלמת יותר של הוצאות ההגדה של פסח, מראשית הדפוס ועד שנת תש"כ, נדפסה על ידי אברהם יערי, ביבליוגרפיה של הגדות פסח, ירושלים תשכ"א. ברשימה זו נרשמו 2717 הוצאות של ההגדה.
לפני פרסום הרשימה הזאת, פנה מר יערי אל ספריית ליובאוויטש, להשלים על פיה את רשימתו, ומספר על כך במבוא לספרו הנזכר (עמ' XXVII):
גנזי האדמו"ר מליובאוויטש בברוקלין, שתיאורי כמה הגדות שבהם שלח לי הממונה עליהם ר' חיים ליברמן (נוסף על הרשימה שפרסם).
בשנת תשכ"ה פרסם תיאודור וינר השלמות לרשימת יערי Studies in Bibliography and Booklore, vol VII (סינסינטי תשכ"ה, עמ' 90).
גם הוא פנה אל ספריית ליובאוויטש כדי לבדוק את ההוצאות הנדירות של ההגדה אשר בה. הגדות אלו נסמנו ברשימתו בסימן HL.
מתוך רשימת 330 ההשלמות לרשימת יערי, שרשם (אחרי בדיקת ההגדות ב-16 ספריות חשובות בעולם), יותר מ-40 הם מספריית ליובאוויטש.
ואחרי כל זאת נמצאות בספריה עוד כמאה הגדות, שלא מצאנו אותם רשומים ברשימות הביבליוגרפיות.
כאמור לעיל, נמצאות כיום כ-2000 הוצאות של הגדות בספריה, מתוכם מוצגים בתערוכה יותר ממאתים הוצאות של ההגדות, מחולקות ל-12 מדורים:
א) הגדות בכת"י ודפוסים עתיקים.
ארון ראוה 1 - הגדות בכת"י ודפוסים עתיקים
באוסף הספריה ישנה הגדה חשובה ומעניינת, שנכתבה וצויירה על-ידי הקאליגראף והמצייר המפורסם ר' חיים ב"ר אשר אנשיל, בעיר קיצע הסמוכה לפרעשבורג, בשנת תק"כ.
הוא פעל בעיר קיצע בין השנים תק"א-תקמ"ב, בשנים האלו כתב ועיטר הגדות, סדרי ברכת המזון, סדרי תפלות וכיו"ב.
[חלק מעבודותיו תואר על ידי פרופ' אלכסנדר שייבר ב"ידע-עם" ג, ניסן תשט"ו, עמ' 23-22; Studies in Bibliography and Booklore, vol VI, 4 1964, pp.133-141. Jurnal of Jewish Art 7, 1980, pp. 44-49. ט. פרשל, מבוא לצילום הגדת קיצע תקמ"ב, נ.י. תשל"ה. מבוא לצילום הגדת קיצע תק"ל, גבעתיים תשמ"ז. וראה גם קטלוג המכירות של SOTHEBY'S יוני 23 1983 מס' 185; מאי 28 1986 מס' 182].
סדר הגדה של פסח עם ברכותיה לפניהם ולאחריהם ועם ציורים נאים וערבים לקוראיהם נעשה פה ק"ק קיצע סמוך לעיר פרשבורג על ידי הכותב הקטן חיים בן המנוח כ' אשר אנשיל ז"ל מק"ק קיצע נכתב בשנת תקכ לפ"ק פה ק"ק הנ"ל.
אחר כך רשום שם הבעלים, בתקופה מאוחרת יותר:
הגדה הלז שייך לאדוני דודי הקצין הר"ר ישראל בר"א חר"ס גצ"ד [חתן ר"ס גאנצפריד?] מק"ק הא"פ שנת תק"ץ.
ההגדה כתובה על קלף. הפנים אותיות מרובעות והוראת עריכת הסדר באידיש ובכתב צאינה-וראינה.
בנוסף להגדה הנזכרת, נמצאים בספריה עוד הגדות בכתב-יד, עם כוונות האריז"ל. יש כאלו שנכתבו בתחלה כהגדה בפני-עצמה, ויש אשר נכתבו כחלק של סידור. כך נהוג בסידורים שבדפוס, שלפעמים נכללת בו גם ההגדה, וכך הוא גם בסידורים שבכתב-יד.
גם בסידורים שעם כוונות האריז"ל, שבכתב ושבדפוס, נכללת גם ההגדה. כמה מהם מוצגים בספריה:
כבר נכתב רבות על הסידור של הבעל-שם-טוב. בתערוכה הראשונה והשניה ניתן תצלום אחדים מהעמודים שבו.
בספריה יש עוד סידור שיוחס לבעל-שם-טוב. על דף המגן שבתחלתו רשום:
הסידור הזה הי' ת"י מרן מלאך ה' ישראל בן אליעזר זצוקללה"ה ואנכי יהודה צבי מראזדיל זכיתי להתפלל בו.
הוא האדמו"ר רבי יהודה צבי ברבי שלמה [אייכנשטיין] מראזדיל, מאדמו"רי קאליב. נפטר בשנת תרמ"ו, ואם כן נכתבה הכותרת הזאת לפני שנת תרמ"ו.
כתב הראש והקצין הנגיד והמופרסם (!) כבוד מ"ה אהרן (?) ליב ב"ר מרדכי.
סידור כת"י עם כוונת האריז"ל, שהיה בבעלותו של הרה"ח המפורסם הרד"ז קאזעווניקאוו.
דוב זאב ב"ר יוסף ז"ל קאזעווניקאוו מור' צדק ק' קאטרינאסלאוו.
מסתבר שהסידור הזה הוא מעזבונם של קדושי עליון, כי במקומות רבים בסידור יש רישום של שמות אנשים ונשים ושם אמם להזכרה לברכה. רישומים אלו באים בעיקר בתפלת שמו"ע או בסוף הסידור. לפעמים נרשמו קבוצות אנשים מעיר מסויימת:
זבארוב; בוטשאטש; יאס; דינאוויץ; הייסין; לבוב; בראד.
ההגדה הראשונה שבדפוס שנמצאה עד כה היא הנדפסת בואדי אלחגארה, לערך בשנת רמ"ב.
טופס יחיד בעולם נמצא בספריה הלאומית בירושלים.
לפי הידוע לנו, נדפסו בחמשים השנים הבאות עוד 8 הגדות, ואינן נמצאות בספריית ליובאוויטש.
בארון הזה מוצגות ההגדות שנדפסו בין השנים ש-תנה.
מחזור כפי מנהג ק"ק רומא, עם פירוש קמחא דאבישונא.
ועם מסכת אבות עם פי' .. הרמב"ם וע"פ .. ספורנו.
°2. ח"א נדפס בשנת ש, (199 דף). ח"ב נדפס בשנת ש"א, 189 דף.
מחזור כמנהג ק"ק רומה, עם מ"מ מהפסוקים ועם פירוש למסכת אבות . הרמב"ם והוספנו בו פירוש .. רש"י .. אשר לא נדפס אצלינו עד הנה..
ותהי ראשית מלאכתו בימי חנוכה שי"ז פה מנטובה .. ותהי השלמתו ר"ח סיון שנת שך.
פיזאנטי, משה ב"ר חיים ב"ר שם טוב.
ע"ת איטאלינו באותיות עבריות. עם ציורים ועם פירוש
°4. 2 טפסים מ2 דפים של תחלת ההגדה (פגומים).
נכרך עמו מסדור אחר: יוצרות, סליחות, תפלות לשלש רגלים, הגדה של פסח, פרקי אבות, תפלות ימים נוראים.
°4. (חסר בתחילה וכנראה) כמנהג ספרדים.
תאומים, אהרן אב"ד ווירמישא ואב"ד קרקא.
°.4 (חסר דף השער. ונמצא) דפים ה-נב.
עם הגהות עה"ג בכת"י מוהר"ר שלמה אליהו אבן צור (שאב"ץ), רבה של פאס.
ארון ראוה 2 – דפוסי ההגדה לדורותיהם
בארון הזה מוצג מבחר של הגדות שנדפסו במשך שלוש מאות השנים האחרונות, היינו אחרי שנת תנ"ה. מתוך אלפי ההגדות, נבחרו הגדות שנדפסו עם פירוש מיוחד, או עם כמה פירושים:
סדר תפלות לחדשים ולמועדים, כמנהג ספרדים.
יכלול ב' יסודות הראשונות מהארבע ואלו הן: יסוד היראה יסוד האהבה יסוד העבודה ויסוד הברכה. גם יכלול החלק הזה.
הדף האחרון כולל שני חידושי אגדה של ר'
עם תרגום-פירוש בגרמנית באותיות צו"ר לפיוטים, עם הדינים בגרמנית באותיות צו"ר.
ופי' ה"ר יעקב עמדין (על השער - שכולל גם פי' הגר"א).
הובא לדפוס על ידי רמ"צ במש חרי"ח [מרדכי צבי מזבאריז].
כולל הערות וחקירות שונות על הגש"פ ומנהגי' מאת:
לאנדסהוטה, אליעזר ליזר ב"ר מאיר.
ונלוה אליו סדר ההגדה עברית ואשכנזית, עמוד מול עמוד.
אליהו ב"ר שלמה זלמן מווילנא (הגר"א).
אשכנזי, אליעזר ב"ר אליהו הרופא.
עם כל הדינים. כל הנ"ל מלוקט על ידי ה"ר
וגם כמה דינים השייכים להל' בדיקת חמץ ובעורו וער"פ.
אליהו ב"ר שלמה זלמן מווילנא (הגר"א).
מאיר לייבוש ב"ר יחיאל מיכל (מלבי"ם).
2 טפסים (א' מהם עם עטיפה וציורים).
ואהרמן, אברהם דוד אב"ד בוטשאטש.
עם מאה וחמשה עשר פירושים. בשם:
עם מאתים שלשים ושמונה פירושים והוספות.
ירוחם ב"ר שבתי הכהן אבד"ק דובסאר.
לפי הידוע – טופס יחיד בעולם של הפירוש הזה.
שלשה חלקים בכרך אחד: החלק הראשון יכיל נוסח ההגדה עם הציורים .וסביב ההגדה יבוא פירוש קצר עם הערות לשנוי הנוסחאות ובסופו שיר השירים עם ציורים בחלק השני יבואו עשרה פירושים..בחלק השלישי נכללו ענינים רבים שיש להם שייכות לחג הפסח...
אזולאי, חיים יוסף דוד (חיד"א).
ונוספו דינים וכו' מ"דרך החיים" ומשו"ע אדה"ז. מוסר מספר:
ופי' מהר"י אברבנאל, מהחת"ס ומהר"מ.
°4. (2), צח, כ, יד, יג, יג, י דף.
מקורותיה ותולדותיה של ההגדה במשך הדורות, בצירוף הנוסח הבדוק ותצלום ההגדה העתיקה ביותר מן הגניזה הקאהירית. עם דפי דוגמא מתוך הגדות כתובות ומודפסות יקרות המציאות.
נערך ונסדר מחדש בשלמות, עם תקונים ותוספת ביאורים והקדמות על ידי
לפי כוונות האריז"ל, כולל ליקוטים וביאורים בדרך פרד"ס מאת
שיינברגר, מרדכי ב"ר מנחם מאניש.
ארון ראוה 3 – דפוסי ההגדה למקומותיהם
בארון הזה מוצג מבחר של הגדות שנדפסו במשך הדורות, במקומות דפוס שונים ברחבי תבל.
ההגדה הראשונה שנדפסה בארה"ק – בשנת תר"ב:
עם דינים הנצרכים השייכים לליל השימורים..והצגנו בו גם תפלת ערבית וסדר ספירת העומר.
אחת מההגדות הראשונות שנדפסו בארה"ב – בנ.י. בשנת תריז:
עם תרגום לאנגלית, עמוד מול עמוד.
(עם ציורים) לפי הרשום בע' הראשון הוא משנת תריט.
ההגדה הראשונה שנדפסה באמריקה הדרומית – בשנת תרצ"ד:
ודינים של ע"פ מבה"מ דרך החיים עם פירוש
°8. 58 ע'. 1 ע' לוח תקון טעות בצבע צהוב.
ההגדה הראשונה שנדפסה באמריקה המרכזית - בשנת תש"ו:
הוצא לאור על ידי יצחק קרוכמלניק ורעיתו שרה.
הפעם הראשונה שנדפסה ההגדה בברלין הי' בשנת תס"א:
פירוש על הגדה של פסח, ונדפס עמו.
°4. (חסר השער ומתחיל מדף ב') קד דף.
ההגדה הראשונה שנדפסה בליוורנו - בשנת תקמ"ב:
אזולאי, חיים יוסף דוד (חיד"א).
(אברהם יצחק אשטילו ואליעזר סעדון).
אחת מההגדות הראשונות שנדפסו ברוסיה - בשנת תקנ"א:
דיזי הגדה האבין מיר גשטעלט מיט פי' טייטש.
המקור והתרגום באותיות צו"ר, טור מול טור.
ההגדה הראשונה שנדפסה בווארשה - בשנת תקפ"ט:
(אביגדור בר' יואל [לעבענזאהן]).
ההגדה הראשונה שנדפסה בזאלקווא – בשנת תק"י:
הפעם הראשונה שנדפסה ההגדה בריגא - בשנת תר"צ:
מתורגם.."עברי טייטש" חשוב ומקובל עם שני ביאורים..
שמעון ב"ר יצחק הכהן מ"מ דק"ק מיטויא.
אחת מההגדות האחרונות שנדפסו באירופה לפני מלחמת העולם השניה היא זו שנדפסה בשנת ת"ש במונקאטש:
על הגדה של פסח ושיר השירים שחיבר כ"ק..
הוצאתי לאור..שמואל בראך בן המחבר.
בהשתדלות חברת "גבעת שאול" קאשוי.
בתקופת מלחמת העולם השניה לא היתה אפשרות להדפיס הגדות באירופה.
הגדה מיוחדת במינה נדפסה בעיר ניצא בשנת תש"א. צרפת כבר היתה כבושה אז על ידי הנאצים ימ"ש, ויהודים רבים גלו לעיר ניצא. גם הרבי והרבנית התגוררו באותו פסח תש"א בעיר זו. דפוס לא היה שם, ולכן כתבו את ההגדה ביד ושיכפלו אותה במימיוגרף:
יצא לאור על ידי אגודת הרבנים דפאריז כעת בניצא.
באירופה המשוחררת נדפסה ההגדה הראשונה בפערנוואלד:
[עם תרגום ע"ט, משלי חכמים, ספורי גאולת מצרים].
דפוס צילום מהוצאת ווארשא, נדפס בשביל מחנות שארית הפליטה בגרמניה, על העטיפה נוספו ציורים שצולמו מתוך הגדות אחרות, השער- רק על העטיפה. הוצאת יפ"ה.
ההגדה הראשונה שנדפסה במרוקו – בשנת תרצ"ה:
במזרח הרחוק נדפסה ההגדה בשנת תשה:
ארון ראוה 4 – הגדות מתורגמות
בארון הזה מוצג מבחר של הגדות שנדפסו במשך הדורות, מתורגמות לשפות שונות.
בתחלה היו מדפיסים את התרגום האיטלקי להגדה באותיות עבריות. פעמים רבות נדפס התרגום האיטלקי באותיות עבריות, וכבר הוצגה לעיל מהדורת ויניציאה שפט. הפעם הראשונה שהודפסה ההגדה בתרגום איטלקי ככתבו - וינה תרי"א:
עם תרגום איטלקי עמוד מול עמוד על ידי
כמנהג אשכנזים וכמנהג ספרדים, עם תרגום אנגלי עמוד מול עמוד.
יחד עם הדפסת ההגדה עם תרגום איטליאני באותיות עבריות, בויניציאה בשנת שס"ט, הדפיסו אותה גם עם תרגום אשכנזי באותיות עבריות. וכך נדפסה אחר כך כמה פעמים. מוצגת כאן אחת ההגדות שנדפסו עם תרגום זה:
עם פירוש בלשון אשכנז..ואלה מוסיף..הפירוש..על פי הסוד..
(איצק בר' אהרן זעליג זעצר ודרוקר).
נדפס מקור ותרגום טור מול טור. פירוש ע"פ הסוד באותיות מרובעות למטה. מלבד התרגום על "חד גדיא" נוסף בדף האחרון גם פירוש עליו באשכנזית באותיות צו"ר.
את ההגדה עם תרגום אשכנזי ככתבו הדפיסו לראשונה בשנת תקצ"ח:
עם תרגום אשכנזי. ובסופו תוי נגינה.
כמנהג ק"ק ספרדים. מתורגם מחדש בלשון הוללנדית עם הערות מאת:
עם תרגום הונגרי עמוד מול עמוד. עם ציורים. הדינים באשכנזית באותיות צו"ר ובלאדינו באותיות מרובעות.
דברי הגדה לליל פסח עם תרגום לשפת לאדינו ושני פירושים בעברית, אחד על פי פשט והשני ע"ד מוסר השכל. חובר על ידי:
המקור והתרגום באותיות מרובעות-מנוקדות נדפסו פסקא אחר פסקא.
עם תרגום לטיני. טור מול טור. העברית בלי ניקוד. עם תוי נגינה לפיוט כי לו נאה; אדיר הוא.
°8. 70 (חסר השער, ובאמצעו 2 דפים).
לימוד יום ראש חדש ניסן וקרבנות הנשיאים..וביעור חמץ..ותפלת ערבית קדושא ואגדתא..פרקי אבות..
נחלק לשלשה: חדושי דינים אזהרות והערות, הגדה ודיני הסדר בלשון ערבי כפי שפת מצרים, פירוש על אבות להרב"ע, רש"י, ופירוש חדש:
כפי מנהג ספרדים יצ"ו עם תרגום ערבי, באותיות ערביות מאת.
כולל לימוד כל חדש ניסן..והתפלות..דבר יום ביומו וברכת האילנות והגדה של פסח. ונוסף בו מחדש סדר קרבן פסח עם העתקה מר'
ומ"ב מסעות .. ותפסיר ההגדה בשפת פרסי מאת המתרגם:
..גם כמה ספורי מעשיות ופזמונים השייכים לחג הפסח..כדי לזכות קהל..יושבי..בוכארא.
ובסופו: שיר השירים. עם תפסיר פרסי (בשער מיוחד).
כמנהג אשכנזים וספרדים. נעתק ללשון צרפת, מאת:
(נדפס מקור ותרגום עמוד מול עמוד).
תוצאה שלישית ומתקנת עם הוספות רבות.
עם תרגום והערות בלשון רוססיא. עמוד מול עמוד. מאת
ארון ראוה 5 – הגדות מצויירות
בארון זה מוצג מבחר של הגדות מצויירות, מתחיל מציורים שנדפסו מפיתוחי-עץ ופיתוחי-נחושת ועד לציורים בני זמנינו שנדפסו עם או בלי צבעים:
עם פירוש יפה וציורים נאים..פירוש ה-
ושאר מפרשים לקטנו קצורי ביאוריהם..ונוסף..כל המסעות במדבר..חרות על לוחת נחשת...
°2. [חסר השער (וההתחלה?) וצ"ל] טז דף.
וועלכי איז איין גרושי (מצוה) צו פר צילן.
כולל גם פירוש על פי הסוד, עם תרגום אשכנזי באותיות צו"ר לפיוטים. עם ציורים שנדפסו למטה מהמקור והפירושים.
עם תרגום אשכנזי באותיות צו"ר לכל ההגדה.
עם פתרון בלשון ספרדי. עם כמה צורות..ונוסף..תפלת ערבית..וגם הוספנו שיר השירים.
[פקסימילי' של כ"י מצויר בציורים ססגוניים עם תרגום אשכנזי באותיות צו"ר שנכתב בצד המקור] העתקה מדויקת מההגדה שכתב וצייר
בשנת תקעו לשם הגאון משה סופר (בעל החתם סופר). הוצאת ב. כהן.
הוצאת בית מסחר הספרים של גונצר ו'לוין.
עם שער גרמני מיוחד, אבל בלי תרגום גרמני.
עם ציורים ססגוניים וגם נוסח ההגדה נכתב בידי צייר.
עם תרגום אנגלי טור מול טור על ידי:
עם תוי נגינה לשירי ההגדה על ידי:
ובסופה: ילקוט לחג החרות, תוספת להגש"פ בעברית ובאנגלית על ידי:
עם ציורים וע"ת אנגלי. מצוייר בידי
מתורגמת ומפורשת באנגלית על ידי
ועוד חוברת הכוללת תרגום אנגלי של ההגדה.
ארון ראוה 6 – דפוסי-צילום הגדות נדירות
כאמור לעיל, לא נמצאות בספריה ההגדות שנדפסו לפני יותר מארבע מאות וחמשים שנה, היינו לפני שנת ש.
אמנם רוב ההגדות האלו נדפסו בדפוס-צילום, כמו גם הגדות-כת"י מצויירות ומעוטרות נדפסו בדפוס-צילום.
בארון זה מוצג מבחר של דפוסי-צילום מהגדות כאלו; מתוך אלו שהמקור שלהם לא נמצא בספריה.
מהדורה פקסימילית של ההגדה הראשונה שבדפוס.
מטופס יחיד שבגנזי בית הספרים הלאומי.
רעפרודוקציא מדפוס ההגדה (ממחזור) של
2 טפסים, א' מהם על גליון נייר קצת יותר גדול.
עם תרגום איטליאני (בכתב עברי) ומנוקד, עם מבוא מפרופסור:
צילום דפוס (מטופס מיוחד שנדפס על קלף לכבוד גרשון פרינץ)
יהודה ליווא ב"ר בצלאל (מהר"ל מפראג).
מהדורת פקסימילה מהגדה שבכתב-יד ספרית הרוזנטליאנה שנכתבה באלטונה תצ"ח על ידי
ופירוש קצר על פי הסוד עם הוראות הסדר בל' ע"ט ולאדינו עם ציורים.
מונח עמו קונטרס תיאור ההגדה באנגלית מאת
מהדורה פקסימלית מכתב-יד עברי מהמאה ה-14 עם ציורים אמנותיים.
מהאוסף האוריאנטלי של הספריה של האקדמיה ההונגרית למדעים ומצורף אליו חוברת מבוא באנגלית בחוב' נפרדת, מאת
עותק מס' 21 מהוצאה של 1000 עותקים.
צלום כת"י ספרדי ממחצית השני' של המאה הי"ד שבאוסף המוזיאון הלאומי הבוסני בסרייבו.
[פקסימילי' של כ"י מצויר בציורים ססגוניים עם תרגום אשכנזי באותיות צו"ר שנכתב בצד.
המקור] העתקה מדויקת מההגדה שכתב וצייר
בשנת תקעו לשם הגאון משה סופר (בעל החתם סופר). הוצאת ב. כהן.
ופירוש קצר ע"ד הסוד ועם הלכות הסדר בלשון הקודש, ע"ט ולאדינו, עם ציורים מאת:
סגל, אורי פייבש ב"ר יצחק. נכתבה ב
יו"ל בצירוף הקדמה בעברית ובאנגלית מאת:
°2. (1), 34, (1) דף. קונט' ההקדמה: 6 דף.
צילום מהגדת דרמשטט (כתב-יד,) עם כרך הנוסח עם מבוא ובאור באשכנזית על ידי:
צילום כתב-יד של המאה הט"ו שנמצא בספריה הבריטית, נכתב ומצויר על ידי
עם פירוש מבית מדרשו של ר' אלעזר מגרמייזא עם מבוא, הערות וטרנסקריפציה בצרפתית מאת
מפעל מיוחד במינו עשו ר' טובי' פרשל ור' מוניש וויינברג שיחיו, המדפיסים כל שנה לפני חג הפסח הגדה מיוחדת, צילום-דפוס נדיר או כת"י מעוטר, עם מבוא מיוחד. חלק מהגדות אלו מוצגים בתערוכה:
צילום מהגדה בכת"י שנכתב בק"ק קיצע בשנת תקמב.
עם תרגום לאידית, ומבוא באנגלית ולה"ק מאת
צילום מהגדה בכת"י שנכתבה בוינה בשנת תקיא על ידי
וציורים נאים. צלום כת"י ר' יעקב סופר מברלין שהעתיקו מדפוס אמסטרדם תנה.
עם ציורים ועם מבוא בעברית ואנגלית מאת
צילום מהגדה בכת"י עם ציורים שנכתבה באמ"ד תקכ"ט על ידי
באבד, יהושע ב"ר מרדכי מוואלטש.
מהדורת פקסימליה מכתב יד עם ציורים שנכתב על ידי
עבור ר' נתן אפנהיים בווינה בשנת תע"ט. עם מבוא בעברית ובאנגלית על ידי
מהדורת פקסימליה מכת"י עם ציורים של
°8. (34) דף כולל דף העטיפה עם מבוא מאת:
ארון ראוה 7 – ביאורי החסידות להגדה
ההגדה זכתה לפירושים יותר מכל ספר אחר. רוב הפירושים נדפסו בצד ההגדה גופה, ומקצתם בספרים בפני עצמם.
בארון זה מוצגים פירושים להגדה, שנתחברו על ידי גדולי החסידות במשך הדורות. נתחיל עם ההגדה החסידית הראשונה שנדפסה, ונתחברה על ידי תלמיד מובהק של רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב:
ואלה מוסיף..שהעתקנו ההגדה עם הכוונת מסידר האריז"ל.
ונלוה אליו שטר מכירת חמץ להריא"ז מרגליות.
תשורה מישיבה אף סטעטן איילענד.
והוא חלק ראשון מספר הזמנים. כולל מאמרים..ודרושים..על סדר חדש ניסן ודיניו ובאור ההגדה ע"פ נוסח האריז"ל..וענין טל וספירת העומר וכל ימי החג וחדש אייר ופסח שני ונתבארו..מפי רבינו הרב..
ליינר, יעקב ב"ר מרדכי יוסף מאזביצא.
(משה שניידמעסער והאלמנה נחמה הערשענהארן).
ביאור הגדה של פסח ושיר השירים.
המו"ל משה דוד אשכנזי נכד הרה"ק בעהמ"ח בפה סאטניסלאב.
אוצר פירושים ע"ד פרד"ס על הגש"פ, שיר השירים ועניני החג, מלוקט מספרי הרה"ק.
ומספרי תלמידיו ובניו, כמו כן מצורף על עניני החג והסדר מספר יסוד ושרש העבודה.
יו"ל על ידי מכון נחלת צבי בעריכת:
משובץ מדברי אדמור"י בעלז. מה"ר:
עם הגהות מבן המחבר. ונוספו כמה מאמרים בעניני פסח גם מאדמו"ר
מיוסדת ומפורשת ע"פ ספרי..הרה"צ מוה"ר
..מסודרת מהמנוח..בזשיליאנסקי, משה יהושע המכונה אלטיר (מטעפליק..שנהרג על קידוש השם..תרע"ט).
אלתר, יהודה אריה ליב אדמו"ר מגור.
ילקוט מאמרים חדושי תורה מלוקט מאדמו"רי זידיטשוב, קאמארנא, סאמבור, ראזדאל ומאת יוצאי חלציהם נלקטו מספריהם ומכת"י על ידי:
רוב דברים נבנים על יסוד מאמרי מרן...אברהם יעקב מסאדיגורא.
בורנשטין, שמואל ב"ר אברהם מסאכטשאב פיעטרקוב.
(מסודר בדפוס חנוך העניך פאלמאן).
עם ליקוט אמרי קודש מאת רבותינו לבית לעכוויטש - קוידינוב ונוספו עליהם הלכות ומנהגי ליל הסדר, עניני יציאת מצרים, ומכתבי קודש לימי הפסח וספירת העומר, על ידי:
כפי נוסח ומנהגי רבותינו הק' מלעלוב עם
אמרי קודש והנהגות לחג הפסח ולחודש ניסן, מאת ה"ר
ולקוט אמרי קודש מרבותינו מלעלוב ונלוו אליו אמרות ה"ר
הכולל שני פירושים. פירוש האחד -
טאב, שאול ידידיה אלעזר ב"ר ישראל ממודזיץ.
שפירא, צבי הירש אבד"ק מונקאטש.
עם פירוש מאמר אגדתא דפסחא והוא מכתי"ק ס'
על החדשים ומועדים, שחיבר..אדמו"ר
שפירא, חיים אלעזר אבד"ק מונקאטש.
פרלוב, אלתר ישראל שמעון ב"ר יעקב
מנאוואמינסק .. ונלוה לו מעט..כתי"ק אדמו"ר המחבר..על שיר השירים, ואחרון..פי'..על חד גדיא, מאת כ"ק א"ז
ונלוו עליהם דרשות לשבת הגדול וביאורים לפרשיות ספירת וקצירת העומר מהנ"ל וגם הלכות בדיקת וביעור חמץ וכל דיני הסדר מסידור דרך החיים עם שיר השירים ומפרשים יו"ל על ידי כולל ערוגת הבושם בירושלים. מהדורה היו"ל לשמחת נישואי אליעזר צבי ולאה טויבע סאפרין.
לנדא, מנחם מענדל חיים אבד"ק זאווירציע.
הובא לדפוס על ידי נכדם יעקב ורדיגר, בהוצאת..."פרדס".
עם שני פירושים..ועל דרך פרד"ס.
גם הוספנו דיני בדיקת חמץ, ודרושים לפסח, ודרוש ארבע כוסות ודרוש קדש ורחץ ודרושים לספירת העומר ועל פרשת העומר ועל פיסקא חד גדיא הוספנו פי'..מהרב..
°4. 34 דף [דף ג-ד חסרים או לא נדפסו].
ענינים נחוצים מלוקטים להציל ממכשולים וד"ת מס' -
ותשובות ומכתבים מהגאונים הקדושים...יו"ל על ידי ועד חסידי שינאווא-סטראפקוב.
שלחן ראוה 8 – ביאורי חב"ד להגדה
כאן מוצגים הגדות שנדפסו עם לקט ביאורים שבחסידות חב"ד, או ביאורי חסידות להגדה בכתי"ק, או שנדפסו בספרים מיוחדים, או בתוך ספרי חסידות:
דרושים מלוקטים מספרי כ"ק אדמו"ר הזקן על סדר התפלה.
תפלות כל השנה נוסח האריז"ל עם דא"ח מאת כ"ק אדמו"ר הזקן.
°4. ב' כרכים: (2), 154, 62, 94 דף.
°8. בראשית-שמות: (1), תקד, (2) ע'.
ויקרא-דברים: (12), תקה-א'פו, (11) ע'.
°8. ויקרא ח"א: (4), תמב, (2) ע'.
מאמרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
דרושי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ז מקאפוסט.
נוסח האריז"ל כפי אשר יסד אדמו"ר הזקן עם פירוש המלות ע"פ חסידות הנקרא בשם פירוש מהרי"ד, מאת כ"ק אדמו"ר מהרי"ד מלאדי.
עם שני פירושים, מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ומאת תלמידו רבי אהרן הלוי מסטראשעלע.
אפשטיין, יצחק אייזיק הלוי מהאמיל.
שלחן ראוה 9 – הגדות עם ביאורי הרבי
בשנת תש"ו הדפיס הרבי לראשונה את ההגדה עם לקוטי מנהגים וטעמים. מאז ועד עתה נדפסה ההגדה הזאת עשרות פעמים, עם הוספות, ועם לקט מביאוריו להגדה בשיחותיו ומכתביו הקדושים.
בשנים האחרונות נדפסה ההגדה הזו גם מתורגמת לשפות אחרות.
בארון הזה מוצג מבחר של הוצאות שונות של ההגדה הזאת.
שניאורסאהן, מנחם מענדל כ"ק אדמו"ר.
הוצאה זו (ושלפניה) נדפסה בשני כרכים:
°8. (4), 7 ע'. נ דף. נא-נח, (5) ע'.
שניאורסאהן, מנחם מענדל כ"ק אדמו"ר.
עם פירוש באנגלית מלוקט משיחות כ"ק אדמו"ר על ידי:
שלחן ראוה 10 – הגדות חב"ד
בנוסף להגדה הדפיס הרבי גם הגדה מיוחדת לילדים, ובמשך השנים הורה להדפיסה בצורות שונות, המושכות את עין הילד, אשר כמה ממנהגי הסדר של פסח מטרתן במיוחד לעורר את סקרונותו של הילד.
מבחר של הגדות כאלו, שנדפסו על ידי חב"ד למטרה הנזכרת, מוצגות בארון הזה.
בסופו דינים וסימני הסדר באנגלית.
ע"פ נוסח אדה"ז. מתורגם אנגלית ומצויר לילדים. הוצאת צעירי אגודת חב"ד דק"ק
ע"פ נוסח אדמו"ר הזקן. מוגש על ידי צעירי אגודת חב"ד באה"ק לנוער בתי הספר המבקר בכפר חב"ד.
עם הוספות – אודות חמץ ומצה, מבצעי המצות וי"ב פסוקים.
ספורו של פסח עם צילומים וציורים לליל הסדר. עריכה:
°12. הגדה: 40 ע'. אותיות כחולות.
נוסח אדמו"ר הזקן. עם ביאור ע"פ חסידות הדרכה מעשית. פניני חב"ד. מאת:
מה נשתנה באידיש, דיני ומנהגי הסדר לתינוקות של בית רבן, עם הסברים וציורים.
הערות ועיונים באישים הנזכרים בהגדה
שלחן ראוה 11 - סידורי חב"ד עם הגדות
הסידור הראשון שבארון הזה אי אפשר להגדירו כסידור של חב"ד, אבל יש לו קשר מיוחד לנשיאי חב"ד:
סידור האריז"ל שנערך על ידי תלמידו של הבעש"ט רבי שבתי מרשקוב ונדפס בקוריץ בשנת תקנ"ד. טופס מסידור זה היה אצל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק".
ברור שה"צמח צדק" היה מתפלל בסידור האריז"ל שערך רבנו הזקן, אבל בסידור הזה היה מעיין בכוונות האריז"ל, שלא נעתקו בסידורו של רבנו הזקן.
לא רק כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" היה מעיין בסידור הזה; הסידור הזה עבר בירושה מרבי לרבי, והם היו מעיינים בסידור הזה פעמיים בשנה, פעם בראש-השנה קודם התקיעות, ופעם בפסח בעת אמירת ההגדה.
הסידור הזה, שנמצא בספריה ומוצג בתערוכה, יש עליו מדבקה, שעליה רשום בכתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:
הסידור של הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והוד כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הי' מחזיקו קודם תקיעות ובשעת אמירת ההגדה.
ע"פ נוסח האריז"ל. דינים מלוקטים משו"ע אדמו"ר. מ"מ הכתובים בשם:
עם סימני הקריאה מתגים ועוד. בתחלתו מאמר.
בסופו תקוני שבת, סדר הושענות, סליחות לשני וחמישי, הגדה של פסח, ויוצרות נוסח אשכנז.
רובו של סדור תהלת ה' הוא צלום מסדור זה.
ע"פ נוסח האריז"ל, עם הלכות נט"י וברה"נ ועוד דינים רבים מאדמו"ר הזקן.
ושו"ע מאדמו"ר הזקן ע"ס התפלות.
ע"פ נוסח האריז"ל, עם כל הדינים ומנהגים כפי אשר יסד אדמו"ר הזקן, וח"ב הוא
על פי נוסח הקדוש האר"י ז"ל כפי אשר יסדו אדמו"ר הזקן, עם לקוטי דינים משו"ע שלו מלוקט על ידי
(חסר השער, ומלוח המולדות נראה שהוא).
°1.6 (נמצא) (6), רכה, יג, מח, מד דף.
ע"פ נוסח האר"י ז"ל, עם הלכות נטילת ידים וברכת הנהנין.
ע"פ נוסח האריז"ל כפי שסדרו אדמו"ר הזקן, עם
ע"פ נוסח האריז"ל, עם כל הדינים ומנהגים כפי אשר יסד אדמו"ר הזקן.
(דפוס צילום ההוצאה הקודמת), עם ח"ב.
כפי הנהוג אצל המתפללים בסדור האריז"ל בנוסח אדמו"ר הזקן.
בדף הפתוח יש הגהה בכתי"ק אדמו"ר, הוראה למדפיס ההגדה שלו, מתוך הסידור הזה.
שלחן ראוה 12 – ביבליוגרפיה של ההגדות
כבר נזכר לעיל, שכבר לפני קרוב למאה שנים, בשנת תרס"א, פרסם הביבליוגרף שמואל ווינער לראשונה ביבליוגרפיה של ההגדות.
מאז ועד עתה נדפסו הרבה רשימות כאלו, עם השלמות מילואים והוספות.
גם עתה עוסק המפעל הביבליוגרפי בירושלים בעריכת רשימה מושלמת כפי האפשר.
ברשימה הנזכרת ירשמו גם כל ההגדות שנמצאות בספריית ליובאוויטש, ולא נזכרות בשום רשימה ביבליוגרפית.
בשלחן הזה מוצגות הרשימות הביבליוגרפיות של ההגדות, שהתפרסמו במשך השנים.
שנדפסו בכל ארצות תבל במשך ארבע מאות שנה (ר"ס-תר"ס 1900-1500) עם זכרון כל הפירושים, תרגומים בלשונות שונות, גם הציורים. 884 תוצאות עם מראה מקומותיהם ברשימות ואוצרות הספרים.
יסוד הרשימה היא אספת ההגדות (429) הנמצאת בקהלת משה פה במוזעאום האזיעטי של האקדמיה הקסרית למדעים.
נאסף ונרשם אשכנזית, עם מפתחות והקדמה עברית מאת:
רשימת הגדות של פסח שנדפסו עד שנת תר"ס (מלואים לרשימת ווינער).
הדפסה מיוחדת מתוך הרבעון "קרית ספר" שנה ו' חוב' ד'.
מלואים לרשימות ווינער ויערי, הדפסה מיוחדת מתוך קרית ספר שנה ז-ח.
מלואים לביבליוגרפיה של הגדות פסח.
הדפסה מיוחדת מתוך קרית ספר שנה טו.
בתוך "קרית ספר" כרב יב עמ' 237-230, 367-360.
Studies in Bibliography and Booklore, vol VII סינסינטי תשכ"ה, עמ' א-ט.
מראשית הדפוס ועד היום. בתוספת צילומים מתוך הגדות יקרות מציאות.
בתוך "ארשת" שנה ג עמ' 565-442.
Adde Studies in Bibliography and Booklore, vol VII סינסינטי תשכ"ה, עמ' א-ט.
,IIV.lov ,erolkooB dna yhpargoilbiB ni seidutS סינסינטי תשכ"ה, עמ' 129-90.
ארון ראוה 13 – מבצע המצה שיסד הרבי
את המבצע הזה התחיל הרבי בשנים הראשונות לנשיאותו, והכריז על כך בהתוועדות שבת פרשת החודש תשי"ד (ראה לקוטי שיחות ח"א עמ' 243).
באותה התוועדות הכריז הרבי כי הוא מבקש, ו"לו יישר חילי" הי' אף מצוה, אשר כל מי שיש לו השפעה על אנשים, שישתדל לזכותם במצות שמורה לפסח.
מאז הרבה הרבי לעורר על כך בכל שנה, והרחיב את המבצע עד אשר הגיע לממדים עולמיים, שבכל שנה מחלקים מצות שמורה למאות אלפי יהודים ברחבי תבל.
אף הרבי עצמו רגיל הי' לחלק מצות לכל הבאים אליו בערב פסח בכל שנה, ואף הי' שולח חבילות מצות שמורה למרכזי חב"ד בעולם, כדי לחלקם.
פריטים הקשורים למבצע, במשך 40 השנים האחרונות, מוצגים בארון הזה.
רשמי ביקור בתערוכה
בימים אלי, ימי ההכנות לחג הפסח, מתקיימת בספריית הרבי תערוכת הגדות ובה מוצגות הגדות רבות מאוסף ההגדות העשיר והמגרון שבספרייה.
ההגדה של פסח היא כידוע אחד הספרים שזכו למהדורות רבות במיוחד. מספר המהדורות שיצאו לאור מאז נדפסה ההגדה לראשונה עולה על ארבעת אלפים, וכל מהדורה היא בעלת ייחוד משלה, אם בפירושים שצורפו לה, אם בציורים וכד'.
בספריית ליובאוויטש שמורות כאלפיים הגדות וזהו, למעשה, אחד מאוספי ההגדות הגדולים ביותר בעולם. אין זה פלא, אם כן, שהספרייה היא מקור מידע מרכזי לאספנים וחוקרים רבים גם בתחום זה.
כדי להמחיש עד כמה האוסף המדובר הוא עשיר ומגוון, יש לציין כי בשנים תר"ס-תרצ"א נדפסו שלוש רשימות ביליוגרפיות מפורטות על ידי הביבליוגרפים וינר, יערי ודוקר ובשנת תרצ"ט פורסמה (ב"קריית ספר" כרך טו עמ' 258) מטעם ספריית ליובאוויטש רשימה של לא פחות מ-32 הגדות נוספות שהיו בספרייה וחסרו ברשימתו. לכן, כאשר יערי חזר ועדכן את הרשימה שלו, בשנת תש"כ, הוא פנה תחילה לספרייה כדי לוודא שרשימתו אכן מושלמת.
כך נהג גם תיאודור וינר בשנת תשכ"ה, לפני שפרסם השלמות לרשימה של יערי.
במהלך הסיור בתערוכה סיפר לנו הספרן, כי ראשיתו של אוסף ההגדות הגדול שבספריית ליובאוויטש בשנת תרפ"ה, כאשר הרבי מוהריי"צ נ"ע קנה את אוסף הספרים של הביבליוגרף הנודע שמואל וינר. באוסף הזה היו כחמשת אלפים ספרים ומתוכם כארבע-מאות הגדות (וראה עוד במאמרו של מנהל הספרייה הרב שלום דובער לוין, 'כפר חב"ד' גיליון 662).
בתערוכה הנוכחית בחר הרב לוין להציג מאתיים הגדות נדירות ומעניינות במיוחד מתוך אלפיים ההגדות שבספרייה. התערוכה מחולקת ל-12 תצוגות שונות ב-12 ארונות זכוכית נפרדים. להלן, סקירת המוצגים הבולטים בכל אחד מ-12 הארונות. הארון הראשון מכיל "הגדות בכתב-יד ודפוסים עתיקים" וההגדה המסומנת בספרה 1 היא הגדה מעניינת במיוחד – כתב-יד וציורים של הקליגרף והצייר המפורסם ר' חיים ב"ר אשר אנשיל מהעיר קיצע הסמוכה לפרעשבורג משנת תק"כ. ההגדה כתובה על קלף, נוסח ההגדה הוא באותיות מרובעות וההוראות לעריכת הסדר כתובות באידיש.
לא ידוע איך ומתי הגיעה ההגדה לידי הרבי הקודם, אבל יש מאחוריה סיפור מהשנים האחרונות. בתקופת "פרשת הספרים" הידועה, בשנת תשמ"ה, ההגדה היקרה והמיוחדת הזו היתה בין הספרים שנלקחו מהספרייה ונמכרו לסוחר בספרים עתיקים. הרבי הורה אז, כזכור, כי כל מי שיוכיח בשטר מכירה ששילם סכום מסויים בעד ספר או כתב-יד מתוך הספרייה, כספו יוחור לו. התברר שההגדה הזו נמכרה למישהו בסכום גדול ביותר, ואכן אגודת חסידי חב"ד שילמה לאיש את מלוא הסכום והלה השיב את ההגדה. מאז היא שמורה בכספת הספרייה בין הספרים והחפצים היקרים במיוחד.
פרט לכך נמצאים בארון זה, ארון מספר 1, עוד כעשרים הגדות מיוחדות שאפשר לומר עליהן שהן מספר אחת בשוק ההגדות העתיקות.
בארון מספר 2 מוצג מבחר הגדות שנדפסו במשך שלוש-מאות השנים האחרונות, החל משנת תנ"ה. מתוך אלפי ההגדות נבחרו אלו שיש להן פירוש מיוחד אחד או יותר. מוצגות כאן 19 הגדות, והנדירה ביותר היא זו שנכתבה על ידי ירוחם ב"ר שבתי הכהן אבד"ק דובסאר, ונדפסה באודסה בשנת תרע"א. בפנים ההגדה נמצא פירוש שמעולם לא חזר ונדפס – "בריש גלי" שמו, וככל הידוע מדובר בעותק היחיד בעולם.
בארון מספר 3 מוצג מבחר הגדות שנדפסו במשך הדורות במקומות שונים בעולם. בארון זה נמצאות 15 הגדות ובהן הגדה מיוחדת במינה שמסומנת כהגדת ניצא תש"א. מדובר בימים שבהם צרפת היתה כבושה בידי הנאצים ויהודים רבים מצאו מקלט בעיר ניצא. בין אלו היו כידוע הרבי והרבנית ששהו בחג הפסח של אותה שנה בעיר זו. המלחמה ניתקה את יהודי העיר מהעולם הגדול ולא היתה להם אפשרות להשיג הגדות לפסח. מתברר שאחד הפליטים כתב את ההגדה בכתב-ידו על נייר מימוגרף ששוכפל בעותקים רבים.
בארון מספר 4 מוצג מבחר הגדות בשפות שונות שנדפסו במשך הדורות. כאן ימצא המבקר שש-עשרה הגדות בשש-עשרה שפות שונות. בין אלה – הגדה שנדפסה בערבית במצרים בשנת תרע"ז. זו היתה שעה קשה ליהודים בארץ-ישראל והיו שנמלטו למצרים ושם הדפיסו הגדה המספרת על... יציאת מצרים.
בארון מספר 5 מוצגות הגדות מצויירות ויש כאן מבחר גדול, החל מהגדות שנדפסו מפיתוחי עץ ופיתוחי נחושת שהיו נפוצים לפני שנים רבות ועד לציורים בסגנון זמננו, בשחור-לבן או בצבע. התצוגה מסודרת בסדר כרונולוגי וההגדה הראשונה בתצוגה זו היא משנת תע"ב והאחרונה משנת תשמ"ח.
בארון מספר 6 בא אוסף מיוחד של עשרים וחמישה דפוסי-צילום של הגדות נדירות בדפוס או בכתב-יד. ביניהן דפוס צילום של ההגדה הראשונה שנדפסה בשנת רמ"ב בספרד שלפני הגירוש וידוע רק על טופס יחיד בעולם מהגדה זו.
הארון השביעי מציג הגדות שנתחברו על ידי גדולי החסידות, כדלהלן: "חלקת בנימין" לתלמיד של רבי מיכל מזלוטשוב (ההגדה החסידית הראשונה שבאה בדפוס) , עם פירוש בעל ההפלאה (ניו-יארק תש"ח); פירוש מרבי ב"ר מרדכי יוסף מאוביצא; מבעל ה'ישמח ישראל' מאלכסנדר; "לב שמח" מרבי חנוך העניך מאלעסק; "קדושת לוי" מרבי לוי יצחק מבארדיטשוב; דברי בינה מרבי יצחק יעקב; "קול יהודה" מאדמו"רי בעלו; "אור זורח" ברסלב; "שפת אמת" מרבי אריה לייב מגור; "מעדני מלך" דזיקוב; "במסלה", ילקוט אמרים מאדמו"רי זידטשוב, קאמארנא, סאמבור וראודאל; "בית היין" לאב"ד טורקא, מדברי רבי אברהם מסדיגורא; "שיח אבות", לעכוויטש קוידינוב ן נוסח ומנהגי אדמו"רי לעלוב; "אשי ישראל" לרבי ישראל ממודזיץ; "תפארת בנים" ו"שער ישכר" מונקאטש; הגדה עם ביאור חדש מנדבורנא; "תפארת בנים" ו"שער ישכר" מונקאטש; הגדה עם ביעור מנדבורנא; "תפארת איש" נאוומינסק; הגדה נוסח ספינקא ; "ברכת אברהם" שעכנוב, "דברי יחזקאל שרגא", שינאווא-סטראפקוב.
המוצג השמיני הוא תיבת זכוכית על-גבי שולחן ובו לקט ביאורים, ומאמרים של חסידות חב"ד על ההגדה – הן מכתב-יד והן מהספרים הנדפסים.
שולחן מספר תשע מיוחד לכל המהדורות של ההגדה של פסח של הרבי – שמספרן עולה לשבע-עשרה. ופרט לכך יש לביאורי הרבי תרגומים לאנגלית ולצרפתית.
בשולחן העשירי ימצא המבקר תצונה מרשימה של כל ההגדות החב"דיות שהופיעו לאחרונה, ובהן ההגדות המצוירות לילדים שיצאו לאור בשנים האחרונות בהוראת הרבי.
והשולחן האחד-עשר מציג סידורי חב"ד נדירים שבהם מופיעה ההגדה, ובין הבולטים ביניהם הוא עותק מסידור האריז"ל (שערך רבי שבתי מרשקוב מתלמידי הבעש"ט) שהיה בידי אדמו"ר הצמה-צדק וממנו עבר בירושה מרבי לרבי. בתוך הסידור רשם אדמו"ר מוהרי"יצ נ"ע בכתב-ידו: "הסידור של הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והוד כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הי' מחזיקו קודם תקיעות ובשעת אמירת ההגדה", כלומר שבסידור זה עיינו רבותינו הק' לדורותיהם בעת אמירת ההגדה בליל הסדר.
השולחן השנים-עשר מוקדש לרשימות ביבליוגרפיות של ההגדה שפורסמו לאורך השנים בבמות שונות.
ואילו התצוגה האחרונה, היא התצוגה השלוש-עשרה, מציגה דברים בנושא "מבצע מצה" - המאפיות לדוגמא, עלוני-הסברה לפסח ועוד ועוד. בין המוצגים שבארון זה בולטת ביופייה תיבה עגולה עשויה כסף טהור בעלת דלתות שנועדה לאחסון המצות, ומעליה צלחת לקערת הסדר – שי לרבי מנשי ובנות חב"ד.
בסיכום, מדובר בתערוכה שביקור בה הוא חובה לכל חובב בכלל ולכל חסיד בפרט.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תערוכות הספריה
- מזהה
- rh-nx26ct2j
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.