יום שמח"ת תשל״ה

תוכן ענינים

• הקריאה דשמחת תורה "ויהי בישורון מלך וגו'" - תוכנה שפועל על כל סוגי בני ישראל ("יחד שבטי ישראל"); שם "יעקב" קאי על דרגא נמוכה, שם "ישראל" על דרגא נעלית, אבל "ישורון" - מלשון "שיר" - כולל את כולם מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין; קשר תחלת שמחת תורה עם סופו. (ס"א)
• אמנם שמחת תורה שייך לכאו"א (אפי' גר שנתגייר בערב שמח"ת), מ"מ מי שעבד במשך כל החודש וכו', הוא באופן נעלה יותר; ה"טאנקיסטן" שעבדו במשך כל הקיץ העבר שיאמר לחיים ושיהי' שמחת תורה בשמחה גדולה מאד. (ס"ב)
• "הוי גולה למקום תורה" - תלמידים הנוסעים לחזק הישיבות ברחבי תבל, וזה יביא להצלחה בהרחבה במצב הכספי של הישיבות. (ס"ד)
• המשך (מליל שמח"ת) בביאור (סדר) הפסוקים ד"אתה הראת": "ה' מלך וגו'", "ויהיו נא אמרינו", "ויהי בנסוע הארון" ו"ה' עוז לעמו יתן". (ס"ד)
• ההוראה מ"ויהי בנסוע הארון" דוקא (ולא ספר תורה או טלטול דבר קטן יותר וכדו') - ד"עמו אנכי בצרה", ע"ד שחיקת כתר המלך (- המשל על הפצת החסידות) להצלת בן המלך; כמו"כ בעבודה, אינו מספיק "בכל לבבך ובכל נפשך" אלא גם בכל מאדך - בקשו פני". (ס"ה)
• הענין דשמחת תורה צריך להמשיך לכל השנה, ע"ד בית המקדש שעלו אליו (לרגל) רק ג"פ בשנה אבל הי' קיים בכל השנה, וכן צ"ל בבית המקדש שבכאו"א - תפלה במקום קרבנות. (ס"ו)
• ביום זה צריך לדבר אודות מעלת התורה - כלי אומנתו של הקב"ה בבריאת העולם; במבצעים צריך להתחיל ב"מבצע תורה", ועי"ז יהי' חיות בשאר המבצעים; בשמחת תורה רוקדים עם התורה לפני לימודה, בכדי שתהי' שמחה בלתי מוגבלת (בערך ההבנה וכו'). (ס"ז)
• "הכל הולך אחר החיתום" - בסיום "אתה הראת" מביא הפסוק "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", כתובים כאן ב' דרגות ציון וירושלים - תורה ודבר ה'; מציון צריכה לצאת תורה אמיתית, ודבר ה' בנוגע לפועל; אודות תיקון חוק "מיהו יהודי"; "הוי גולה למקום תורה" - נסיעת תלמידים לחזק הישיבות ברחבי תבל. (ס"ח)
• על הטוענים איך אמרו (בהתוועדות דיום ו' תשרי) "לימוד זכות" על "מרים בת בילגה", יש להביא המעשה דאדמו"ר הזקן שלימד זכות על אותם שהרגו זכרי' הנביא וכו'; המשך (מיום ו' תשרי) ה"הדרן" על מסכת סוכה בביאור ב' השיטות בנוגע למשמרת בלגה; ביאור בגדר מחיית עמלק - רק על בני אדם, או גם על בעלי חיים ואפי' דומם; אודות קרן השנה; שיעורי "חת"ת"; ו"שנים מקרא ואחד תרגום". (ס"ט)