(ד) פ"ק דסוכה די"א ע"ב בשכר אם תשכבון בין שפתים פרש"י בין מצרי השדה מקומות צנועין מצד גבולד השדה גבוה מכאן וחבירו מכאן ותריץ באמצע. זכו לביזת מצרים שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף כו' וכתב מהרש"א שם דפי' בשכר היינו שלא נזקקו רק לבן זוגן ולא נתני עיניהם מאחרת כו' וכן האשה ולכן נמשלו ליונה שאין נזקקת אל לבן זוגה כו' ועי"ז מעורר כן למעלה שאין הקב"ה נזקק להשפע פנימיות השפע עליונה אלא לבנ"י הנקרא יונתי כו'. וכדלקמן סעי' ה' בשם העה"ק ח"ד פל"ו. ויש להעיר לענין תשכבון ממ"ש בזהר ע"פ וישכב עמה בלילה הוא יש כ"ב כו' עלמא דאתי הנק' יש וכ"ב אותיות התורה כו':
(ה) פ"ח דברכות דנ"ג ע"ב מה יונה זו אינה ניצלת אלא בכנפיה (או בורחת או נלחמת בראשי אגפיה) אף ישראל אינן ניצולין אלא במצות עכ"ל. וכמ"כ עד"ז פ"ד דשבת דמ"ט ע"א וע"ש בפרש"י ובתוספת ובעה"ק סוף ספרו ח"ד ס"פ ל"ו. ומצות עשה הם הכנפים שבהם פורחת היונה תמה באויר הידוע להתייחד שם כי הם הנותנים לה כח לעוף השמים הידועים (הג"ה לכאורה כוונתו עליית המל' מבי"ע לאצילות וזהו השמים הידועים היינו ז"א דאצילות אך אויר הידוע נ' כתר שנק' אויר אור יו"ד ע' בת"א פ' מקץ בד"ה מזוזה מימין עכ"ה) כו' והכוונה לומר שהמצות הם כנפי יונה וכשישראל מקיימין אותם ועוסקים בהם הם נותנין און ועושים חיל בגבורה סוד אם הבנים לפרוח בהם באויר השמים ובכחם נפרדת ממצרים המציקים לה ולבניה וזהו אומרים מגינות ומצילות כי בכח הכנפים נצולות מכך מעול וחוץ ועולה בהם בכח העפיפות להתייחד עם דודה ואור עיניה עכ"ל:
יח רכב אלקים רבותים ע' ת"י פי' רבותים ועליהם ממונים ב' אלפים מלאכים. וכן איתא במד"ר שהן כ"ב אלפים. ובגמ' פ"ק דע"א ד"ג פי' שהם י"ח אלפים היינו רבותים ומזה ב' אלפים שאינן נשאר י"ח.
(עמ"ש מזה אל מאמר הזהר בענין עסק התורה בלילה ובהגהות לד"ה לא הביט און ביעקב ובפסוק ובנוחה יאמר שובה כו' ובת"א פ' יתרו ובד"ה יביאו לבוש מל') וצ"ל מהו שאינן דהל"ל ח"י אלפים ומה לו להזכיר רבותים ולומר אח"כ אלפי שנאן דהיינו שאינן. ומצאתי בעה"ק ח"ב פי"ב שנתכיון לתרץ זה וז"ל וסוד הענין כי הראשון באצילות (ור"ל בחי' כתר) אינו דין שיזכר לרוב העלמו כי אין התבוננות בו (הג"ה ולכן נקרא אין לפי שאינו מושג וכמו שהבריאה נק' יש מאין והלא למעלה עיקר היש האמיתי. אלא נק' מאין לפי שאין בו השגה ולא מערך עילה ועלול שנקרא יש מיש. וכן התהוות החכמה מהכתר נקרא והחכמה מאין תמצא. ועמ"ש מזה בלק"ת בד"ה את שבתותי תשמרו עכ"ה) והשאר כל אחד כלול בדין ורחמים הרי י"ח. ובכוונת י"ח ברכות מתייחדים י"ח אלף עולמות עכ"ל. נמצא לפ"ז פירוש אלפי שאינן אין ר"ל שחסרים ממש אלא דבחי' אלפי הנמשכים מהכתר הם נק' שאינן היינו שהם בבחי' אין. ויש מלאכים הנמשכים מהכתר כמו אכתריאל וכן סביאל הנרמז בפסוק מפני שיבה תקום כו'. ועיין זח"ג פ' שלח דקנ"ח ע"ב ע"פ היש בה עץ אם אין שיש השפעות שנמשכו מבחי' אין. וכן מן לחם מן השמים שרשו בא מבחי' כתר. ועפ"ז י"ל מ"ש בילקוט פ' יתרו שנאן לא שאנן דהיינו כמ"ש עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן דפי' בזח"ג נשא דקל"ז נוה שאנן לעת"י אתמר. ור"ל לאפוקי בז"א יש מדה"ד והתפעלות אבל מו"ס דעת"י נק' מוחא דשקיט שלא שייך שם התפעלות אלא ע"ד לא הביט און ביעקב כו' ולכן גם המלאכים הנמשכים מהכתר נק' אלפי שנאן לא שאנן והשקט ע"י שהם ממוחין דגדלות שרחוק מהתפעלות והקפידות והדינים כו':
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור