האש כו', ולכך יובןנד ג"כ בניצוץ האלקי דגם מה שטבעו לעלות למקורו כו' זהו בא ג"כ ע"י בחי' רוח דוקא כי עצם מהות הנשמה היא בבחי' הבל ורוח (רק שהיא בחי' הבל ורוח פנימי' ועצמיות כמו ויפח כו' מאן דנפח מתוכי' ופנימיותונה כו' וכן ואתה נפחת בינו כו') (משא"כ רוח פיו שמחי' כל המלאכי'נז מהבל ודיבור העליון זהו בחי' חיצוני' כידוע) כנ"ל. וזהו שאנו רואים בחי' רוח ההתעוררות באדם לפרקים שיתעורר מכח עצמו לילך בדרכי ה' ולאהבה ולדבקה בו ית' באמת והתעוררות זו היא שעולה בחי' התפשטות בניצוץ הזה שנק' נשמה שיתפשט בכל כח שבה בשכל ורצון ומדות לעלות למעלה, וגם שזהו מטבעו' הניצוץ כנ"ל אבל תלוי ברוח המעורר (וכמשל אור הנר באויר והבל טוב יבהיק אורו לעלות כו' ובאויר מעופש וגס יכבה, כך באויר ורוח אלקי' שמתנוסס בנשמה הוא המעוררה לעלות בשלהבת האהבה והחשק הנפלא ביותר כנ"ל). ולפ"ע ההתעוררות בבחי' רוח כך יתפשט ההתלהבות האלקי' בנשמה שנק' הוי'נח ונר אלקי' בבחי' עלי' דוקא כנ"ל וכמו רוח האדם בלב (בחה"י) שעולה למעלה בבחי' רץ לבך כו' כנ"ל, וכן בנפש הוא חום הטבעי' שבלב בשר שבא בתשוקה מורגשת ממש בהבל הגשמי שמורכב בדם כו') כמו צמאה לך נפשינט כמה לך בשרי כו'), וכאשר אין רוח התעוררות באדם כלל אזי לא יהי' בניצוץ אלקי התשוקה ברשפי אש רק בהעלם וקטנות מאד עד שעומד ומוכן לבא לכיבוי כו' (ע"י הבל ורוח גס דחום הטבעי' ברוח הבהמה שיורדת למטהס כו').
ומדרגה הב' בנשמות שנק' ניצוץ שיורד ונמשך וינוח למטה זהו בא ג"כ ע"י בחי' רוח המורידו לאור האלקי שבנשמה למטה דוקא כמו ברוח גשמי שמוריד לאור גשמי כו', והיינו כמו שיש ברוח שבלב בחי' שוב אחרי הרצוא בדפק הב' כידוע כך הוא בנשמה שבמוח שמיד שתחשוק לעלות ולצאת במס"נ כנ"ל תשוב למטה (וכנשימה שבחוטם שיורד בנקב הב'סא אעפ"י שהוא בבחי' מול"מ היפוך רו"שסב זהו באו"י מלמעלה למטה ולא באו"ח כאור הנר). והוא מה שאמר ואתה משמרה בקרבי לבלתי תצאסג בכליון למעלה כו', שזהו מה שיש בנשמה אלקי' לחפוץ בקרבת אלקי' שיומשך בו כמו שהוא למטה ע"י תו"מ עמ' 1174 ּ בבחי' ירידה באו"כ דוקא היפוך העלי' והסתלקות דאו"ח (וכמ"ש במ"א במ"ש אני הוי' לא שניתי ואתם ב"י לא כלית"ם במס"נסד כו'), לפי שנק'סה נר הוי' שהוא בבחי' רו"ש ויש בה כח
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור