בהר סיני, וזהו קול דודי כו' מדלג שע"פ סדר ההשתלשלות הי' צריך לגילוי זה נ' אלפים יובלות אלא שבא הגילוי ע"י דילוג שלא כפי סדר ההשתלשלות (וגם מובן כי ערך העשי' לגבי אצי' כמו דומם לגבי מדבר ולכן מל' מקננא בעשי' וחכ' באצי' ועמש"ל פ' בראשית ע"פ וייצר כו' וכשיהי' ח"ע המאיר באצי' נמשך ומתגלה בעשייה ה"ז דילוג גדול ועצום כו') וזהו מלא כל הארץ כבודו, הארץ דוקא שבמ"ת נתגלה בעה"ז בחי' ח"ע ממש למעלה מעלה מבעולמות עליוני' כו' כנ"ל, ולכן כדי להיות גילוי זה שבבחי' דילוג זהו"ע ל"ב נתיבות החכמה וזהו"ע ל"ב חוטי הציצית, כי הנה ציצית הוא מלשון ויקחני בציצית ראשי שהוא בחי' שערות ציצית ראשו דז"א המאירים במל', וצ"ל כי הרי עיקר ההשתל' הוא שנה"י דאימא נעשי' מוחין לז"א ונה"י דז"א נעשו מוחין לנוק', ואם כן המל' מקבלת מבחי' נה"י דז"א שהן מהותו ממש ומהו"ע הארה זו דציצית שהוא בחי' שערות לבד אשר השערות אין עצמיות ומהות האדם כלל כנראה למטה באדם, אך הענין כי אדרבה המשכה זו שע"י השערות שהן הציצית הוא מה שנמשך מלמעלה מסדר ההשתלשלות עילה ועלול ולכן א"א לימשך רק ע"י בחי' שערות והיינו שההמשכה שנמשך ע"י הציצית במל' הוא ממוחין דאו"א עצמן משא"כ סדר ההשתלשלות הוא שנה"י דתבונה מתלבשין בז"א ואז מנה"י דז"א נמשך ומתלבש בנוק', והוא מפני שההארה היא קטנה שהוא בחי' נה"י דז"א לבד לכן יכולים להתלבש בעצמן ומהותן להיות מוחי' לנוק', אבל כשצריכין להמשיך במל' ממוחין דאו"א עצמן שלא ע"י התלבשות ממש בז"א בדרך וסדר ההשתלשלות לכן מפני שהאור שלהם גדול א"א להיות נמשך למוחין דנוק' כ"א ע"י דרך בחי' שערות לבד כו'.
(הג"ה ואין לתמוה שזה שהאור מאיר מחכ' שלא ע"י התלבשות בז"א נק' למעלה מסדר ההשתלשלות דהא מבואר לעיל בשם הע"ח דעיקר ההפרש והשינוי הגדול שבין בריאה לאצי' הוא שבאצי' מאיר אור החכ' בעצמה אבל בבריאה אינו מאיר אלא ע"י התלבשות גמור תחלה בבינה, ויצירה היינו מה שאין מאיר בו הבינה אלא על ידי התלבשות תחלה בז"א כו' ע"ש, וכך עד"ז יובן ג"כ באצי' שכשנמשך אור החכ' במל' ע"י ז"א נק' כסדר ההשתלשלות אבל כשמאיר אור החכ' בעצמו במל' זהו"ע למעלה מסדר ההשתלשלות ממש ולכן נמשך דוקא ע"י בחי' שערות והו"ע הציצית כו'. אך יש להקשות דהא אמר בפע"ח שהציצית הן שערות ראשו דז"א וי"ל דהא ל"ב חוטי ציצית הם ל"ב נתיבות חכ' לכן י"ל שעוברים ונמשכים דרך הז"א אבל עיקר המשכה זו* הוא ממוחי' דאו"א, וכן משמע בפע"ח שער הציצית פ"ה בדרוש החברים שציץ וציצית הן מה שיוצא ממוחי' דאו"א ממש שברישא דז"א ע"י הכאת קוצי דשערי דא"א ברישא דז"א כו' ושעיקר הארה זו דציצית הוא אל הנוק' הנק' מצוה ע"ש ובעמה"מ שער י"ד פרק מ' דפ"ט ע"ד כ' בענין הציצית שהם בחי' שערות שהשערות נכנסי' בתוך זעיר או בתוך נוק' מאו"א כו' והאריך עוד בזה שער עשירי פ"ט דנ"ד והוא קרוב למ"ש בע"ח שער או"א פ"ג בהג"ה ממהדורא קמא המתחלת כבר ביארנו ע"ש. ועוד דהא איתא בפע"ח שם ספ"ה ובפ"ג דעם היות שבשערות דז"א נא' שחורות כעורב עכ"ז
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור