שנאמרו בסדרו' הקודמים שאם תלכו בחוקותי כי הם נק' חוקים כידוע בדרז"ל אזי ממילא ונתנה הארץ יבולה כו'. ואין זה שכר מצוה ח"ו רק מן הפסולת לבד שנפרד למעלה ע"י הבירור של המלאכים הנ"ל שזה יתברר ויומשך למטה להיות מזה ברכת הארץ בעוה"ז שתתן הארץ יבולה ועץ השדה פריו כו'. אבל המובחר עולה למעלה ונכלל בשרשם ומקורם הוא בחי' חיות הקודש דמרכבה שהם מקור להנפש דבבהמה גשמי' כנ"ל, ועי"ז ניתוסף כח בהם להיות יכולים לנשאות את הכסא וכמ"ש והחיות נושאות את הכסא, פי' כסא הוא בחי' מל' והוא הנק' ג"כ בשם לב, והוא כענין לחם לבב אנוש יסעד, שענין סועד הלב הוא הגבהת הלב להיות בה המשכת החיות מן המוח. כך החיות נושאות ומגביהות את הכסא שיהי' בה המשכת החיות מלמעלה מהאצי', ולכן נק' בשם אכילה כו'. ואח"כ היו מנסכים ע"ג המזבח, והוא ענין השתיה שהוא אחר האכילה, והוא בחי' המשכת א"ס ב"ה מלמעלמ"ט ולכן צ"ל אחר האכילה שהו"ע הקרבנות כבשים כו' שהיו קודם המנחה והנסכים, כי מתחלה צ"ל ההעלאה ממטה למעלה להיות והחיות נושאות כו', ואז אחר כך יהי' ההמשכה מלמעלה למטה שזהו הנק' שתיה. והנה עיקר ענין הניסוך הי' ביין שהיו מנסכים אותו בשיתין שבמזבח והם מגיעים עד לתהום (הגם שבמ"א נחלקו חז"ל ודיעה א' יש שאינם מגיעים לתהום כאן ית' ע"פ הדיעה שהשיתין מגיעין לתהום שכך הלכה רווחת בישראל).
ולהבין מהו שהיין הנשפך בתהום יהי' נק' שתי' אצלו ית'. הנה יש להקדים תחלה ענין התהום מהו. כי הנה עד שלא נברא העולם הי' הכל מים כמ"ש והארץ היתה תוהו ובוהו ורוח אלקי' מרחפת על פני המים. הנה גם לאחר שנבראת הארץ ביום א' עדיין היתה מוקפת מן המים ורוח אלקי' היתה מרחפת על פני המים כי אז הי' הכל מים עד שאח"כ ביום ב' אמר יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים היינו בין מים אשר מעל לרקיע השמים ובין המים אשר מתחת לרקיע כו'. ועדיין היו המים אשר מתחת השמים מקיפים את כל הארץ ולא הי' נראה שום יבשה עד שביום ג' אמר יקוו המים אל מקום א' ותראה היבשה ויהי כן, ומקוה המים הוא הנק' התהום שהוא המקום ששם יקוו המים והוא מתחת לארץ כו'. והנה עיקר ענין ההבדלה שנעשה בין מים עליונים למים תחתונים הוא כי פי' מים עליונים שמעל לרקיע השמים היינו בחי' רוחניות רק שנק' מים לפי שמדריגתם ברוחניות הוא כענין המים בגשמיות וכידוע שהחכמה נק' מים שהוא מפני שמציאת החכמה ברוחניות הוא כמו מציאת המים בגשמיות. ובאמת שהמים נמשכו מהחכמה בבחי' הגשמה מרוחניות לגשמיות כו', כי כמו שהמים גשמיים אין להם גוון כלל כי גוונם משתנה לפי גוון ומראה הכלי אשר הם בה שמתהפך מראיתם בכלי אדומה להיות נראים כאלו המה אדומים ובכלי ירוקה להיות נראים ירוקים והיינו לפי שמצד עצמם הם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור