דין קדימה בברכות
בדין קדימה בברכות מבאר רבנו הזקן בסדר ברכת הנהנין פ"י כמה מעלות זו למעלה מזו:
א) לחם גדולה קודמת ללחם קטנה יותר (הלכה ג).
ב) לחם לבנה קודמת ללחם שאינה לבנה כל כך. ויש להסתפק אם קדימת לחם לבנה קודמת לקדימת לחם גדולה (שם).
ג) פת נקיה קודמת לפת קיבר. קדימת פת נקיה קודמת לקדימת לחם גדולה ולקדימת לחם לבנה (שם).
ד) פת שלימה קודמת לחתיכת פת. קדימת פת שלימה קודמת אפילו לקדימת פת נקיה (הלכה א), ומכ"ש לשאר הקדימות הנ"ל.
ה) פת חטים קודמת לפת שעורים, שמוקדמת בפסוק. קדימת חטים קודמת אפילו לקדימת פת שלימה (שם), ומכ"ש לשאר הקדימות הנ"ל.
ו) פת חטה ושעורה קודמות לשאר מיני דגן שאינם מפורשים בפסוק. קדימתה גדולה יותר מקדימת חטים לשעורים (שם), ויותר גדולה מקדימת פת שלימה (שם), ויותר גדולה מקדימת פת נקיה (הלכה ד), ומכ"ש לשאר הקדימות הנ"ל. וכן הוא בפירות שבעת המינים שקודמים לשאר הפירות, וקדימתם קודמים אפילו לקדימת השלימה (הלכה ח), וכ"ש לשאר הקדימות הנ"ל.
ז) חביב קודם לאינו חביב (הלכה ו). יש אומרים שקדימת חביבות קודמת לקדימת ז' מינים ויש אומרים שקדימת ז' מינים קודמת (הלכה ה), ולכן מברך על איזה שירצה (הלכה ח). וכמו"כ כששניהם מז' מינים אלא שמין אחד קודם בפסוק ומין השני חביב (הלכה ט).
מכאן למדנו שיש לנו שבעה מעלות בקדימות, זו למעלה מזו: א) גדולה. ב) לבנה. ג) נקיה. ד) שלימה. ה) קדימה בפסוק. ו) ז' מינים. ז) חביב [ולא בכדי הוא, שהרי כל השביעין חביבין].
לפי זה צ"ע מה שמבואר בהלכה ו: "מכל מקום אם החביב אינו שלם ואחרים הם שלמים מצוה מן המובחר לברך על השלם"; ולכאורה כיון שמעלת ז' מינים גדולה ממעלת שלם, וכיון שי"א שמעלת חביבות גדולה ממעלת לז' מינים, ומספק משוים את שניהם, א"כ איך אפשר לפסוק בפשיטות שמעלת שלם קודמת למעלת חביב.
המקור להלכה זו שקדימת השלימה קודמת לקדימת החביבות הוא במ"א סי' ריא סק"א. ומבואר בפרי מגדים ובמחצית השקל שם, שלמד זה מדין הנזכר לעיל, שפת שלימה קודמת לפת נקיה, והרי פת נקיה היא חביבה, וא"כ שלימה קודמת לחביבה.
אמנם לפי זה שדין פת נקיה הוא דין חביב, אם כן יוקשה על כללות הסדר האמור לעיל, אשר א) שלימה קודמת לנקיה וחביבה לכו"ע, ב) ז' מינים קודמים לשלימה לכו"ע, ג) חביב וז' מינים מחלוקת ואיזה שירצה יקדים, ולכאורה זה סותר את זה.
והשאלה תהי' גם למעשה בפועל, לדוגמה כאשר יש לאדם ג' פירות: א) חצי תפוח שחביב עליו. ב) שזיף שלם. ג) חצי תמרה שהיא מז' מינים. שלפי כל האמור לעיל יצטרך להקדים את השזיף השלם לפני החצי תפוח החביב עליו, ויצטרך להקדים את החצי תמרה מז' מינים לפני השזיף השלם, ויצטרך להקדים (לפי דעה אחת שאדה"ז חושש לה) את החצי תפוח החביב לפני החצי תמרה מהז' מינים, וחוזר חלילה (ראה כעין זה במ"א סי' ריא סוף סקי"ג).
גם עצם ההוכחה מדין פת נקיה לדין חביב, ועצם הקביעה שדין פת נקיה ודין חביב שוין, אינה מובנת כלל לכאורה, שהרי מפורש לעיל ה"ד, גבי כוסמין ושעורים, ששעורים קודמין לכוסמין "אע"פ שהכוסמין יפים ונקיים משל שעורים … לפי שהשעורה מפורשת בשבעת המינים". ובה"ה מפורש "אבל אם של כוסמין חביבה עליו יותר יש אומרים … ויש אומרים…". וכיון שמפורש כאן שמעלת "חביב" גדולה יותר ממעלה "פת נקיה", א"כ איך אפשר להוכיח מזה ששלימה קודמת לפת נקיה אשר שלימה קודמת גם לחביבה.
*
את הקושיה הראשונה הנ"ל על המ"א, הקשה בראש יוסף (לבעל הפרי המגדים) לברכות (מא, א ד"ה המ"א) ובפרי מגדים (אשל אברהם סי' ריא סק"ד), והשאיר בצ"ע.
גם הקושיה השניה הנ"ל היא על המ"א, שהרי הלכה זו שפת שעורים קודמת לפת כוסמין אפילו שהיא נקיה יותר מפורש בתוספתא שם: "פת כוסמין ופת שעורין מברך על שעורים. והלא כוסמין יפין מן השעורין אלא שהשעורין ממין שבעה והכוסמין אינם ממין שבעה". הרי שפת ז' מינים קודמת לפת נקיה. וכן נפסק בטוש"ע סי' קסח ס"ד. ואילו לענין חביב מובא בטוש"ע סי' ריא ס"א-ב שתי דעות מי קודם. וא"כ איך אפשר לאמר שדין חביבה ונקיה שוין הן, ושלימה קודמת לשניהם.
וכדי ליישב את דברי המ"א מוכרחים אנו לומר שכל דבריו אינן אלא לשיטת הפוסקים (טוש"ע סי' ריא ס"א) שז' מינים קודמים לחביב (שפוסקים כרבי יהודה בברכות מ, ב - מא, א), אשר לפי זה י"ל שגם שלימה קודמת לחביבה ולנקיה, ששוים הם. משא"כ לשיטת הרמב"ם (הובאה בשו"ע שם ס"ב) אשר חביב קודם לז' מינים (שפוסק כרבנן בברכות שם), א"כ בודאי שחביב קודם גם לשלם.
[ולא יוקשה על פסק הרמב"ם (שחביב קודם לז' מינים) מדברי התוספתא (שז' מינים קודמים לפת נקיה ושלימה קודמת לנקיה), כי: א) הלכה זו אשר פת שלימה קודמת לפת נקיה אינה מובאת ברמב"ם, ואף שמקור הלכה זו הוא בתוספתא (פ"ד דברכות הי"א) וירושלמי (פ"ו דברכות ה"א) והובא בתוס' (לט, ב ד"ה אבל): "פרוסה של גלוסקין (סולת נקי) ושלמה של בעל הבית מברך על השלמה של בעל הבית". אפשר לומר שהרמב"ם יסבור אשר התוספתא והירושלמי הזה סוברים כרבי יהודה במשנה הנ"ל, אשר ז' מינים קודמים לחביב, וא"כ אפשר אשר גם השלימה קודמת לחביב ונקי, משא"כ להלכה פוסק הרמב"ם כרבנן אשר חביב קודם לז' מינים ולשלימה, ולא כתוספתא ולא כירושלמי הנ"ל. ב) הרמב"ם מפרש חביב היינו מה שהוא "חביב לו אז באותה שעה" (שו"ע סי' רי ס"ב בדעתו, ולא כדעה הראשונה שם אשר "נקרא חביב המין שרגיל להיות חביב עליו"). וכיון שכן מוכרחים אנו לאמר שדין פת נקיה לחוד (אשר השלימה קודמת לה, כמבואר בתוספתא וירושלמי) ודין חביב לחוד (אשר הוא קודם לז' מינים ולשלם). ומיושבת א"כ דעת הרמב"ם].
ובאמת נראה כן מדברי המ"א, שכתב זאת בסי' ריא סק"א בביאור שיטת הפוסקים שז' מינים קודמים לחביב (ולא כתב זאת בס"ב, בביאור שיטת הרמב"ם הנ"ל). ויתירה מזו מדייק וכותב המ"א בסי' קסח סק"ו (על מה שנפסק בשו"ע שפת ז' מינים קודמת לפת נקיה): "ונראה לי דלהרמב"ם חביב עדיף כמו שכתוב סימן ריא".
אמנם על רבנו הזקן קשה, שהרי כותב בה"ה שי"א שחביב קודם לז' מינים, וכותב להלכה למעשה בה"ח ובה"ט שלכן "איזה שירצה יקדים", ומ"מ כותב להלכה למעשה בה"ו ששלם קודם לחביב, וכותב להלכה למעשה בה"א שפת ז' מינים קודמת לפת שלימה, לכאורה זה סותר את זה [ולכאורה אי אפשר ליישב בדברי רבנו הזקן שכותב זאת רק לשיטות שאר הפוסקים (ולא לשיטת הרמב"ם המובא לפני כן), שהרי פשטות הסגנון הוא שכותב זאת להלכה למעשה לכל השיטות].
גם בלאו הכי צ"ע בסגנון רבנו הזקן, אשר א) בהלכה ה (גבי פת כוסמין ושעורים) הביא את שתי השיטות (ז' מינים וחביב מי קודם), ולא סיים להלכה למעשה איך לעשות. ב) בהלכה ח ובהלכה ט (גבי פירות ז' מינים) אינו מביא את ב' השיטות, רק כותב לכתחלה את פשרת והכרעת הט"ז (סי' ריא סק"א) "איזה שירצה יקדים". ג) בהלכה ו שביניהם, כותב ששלם קודם לחביב, אשר לפי האמור לעיל מוכח לכאורה שזהו רק לשיטת שאר הפוסקים דז' מינים קודם (ולא לשיטת הרמב"ם דחביב קודם). ומצוה לתווך בין ארבעת ההלכות הללו (ה, ו, ח, ט).
* * *
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור