ליום בפ"ע וחיות הלילה הוא בחי' משונה מחיות היום ועד"ז מתחדש החיות גם משעה לשעה ביום אחד והוא ענין הצירופים שיש בכל שעה צירוף שם הוי' מיוחד וכשבאה השעה השנית מתחדש לבא צירוף אחר חדש שלא הי' עדיין מעולם, וזהו בהכרח לומר כי הפרט ודאי דומה לכלל וכמו שבכלל דכל ו' אלפי' שנה ששרשם בו"ק דאצי' שנק' ו' יומין בכלל גם שם יש י"ב צירופי הוי' בכל יום ובכלל יותר ביום הא' יש צירוף שם אל דחסד וביום הב' שם אלקים דגבורה וכיוצא בזה א"כ כמ"כ כשנמשכים מהם ו' אלפי' שנה למטה עד בפרט הימים די"ב חדש יש ג"כ בכל יום י"ב צירופי' וזהו הענין הנ"ל די"ב צירופי הוי' הוא בבחי' ז"א בכלל וי"ב צירופי דאד' הוא בבחי' מלכות בכלל כי זו"נ נק' יום ולילה בדרך התכללות כידוע, והנה ידוע דכל חידוש אור הבא מלמעלה בבחי' שפע והמשכה למטה צריך שיהי' תחילה אליו העלאה מלמטה כמאמר רוח אייתי רוח ואמשיך רוח כו' וכידוע בביאור ענין מ"ן ומ"ד וא"כ יש להבין מהיכן הי' בחי' העלאה מלמטה עד שגרם זאת השפע מלמעלה למטה בחידוש אור צירוף הבא מחדש ביום או בלילה כו'. אך הענין הוא דהעלאה היתה מיום הקדום שנסתלק וחלף והלך לו אותו הצירוף של היום והוא הגורם ירידת אור צירוף החדש ביום או בלילה שלאחריו, וענין הסתלקות ועלי' שלו הוא שנכלל ועלה בכלל שלו תחילה כמו היום בראש חדש שהוא חלק א' מלמ"ד שבו כנ"ל, והחדש עולה ונכלל בשנה והשנה באלף כו' כי הרי יש לאותו צירוף מקום מיוחד לעלות עד רום המעלות עד היותר כללי מכולם כנ"ל ואז בהגיע להכלל הראשון חוזר ויורד ירידת שפע והמשכת צירוף חדש עד שנעשה יום חדש למטה, והיינו ענין העלי' שהיא רק לצורך ירידה בלבד, כי לא הי' ענין עלי' היום הקדום רק לעורר ירידת יום חדש כו', וזהו יום ליום יביע אומר כו' וקאי בין בבחי' הפרט בין בבחי' הכלל בוי"ו יומין דאצי' שיום הא' הוא אלף שנה הראשון של חסד עלה למעלה והוא יביע אומר ליום השני דהיינו אלף שני שירד ויומשך למטה וכן מבואר בזהר ע"פ זה יום ליום יביע כו' ע"ש וד"ל, ומכל כיוצא בזה יובן ענין התכללות הגבורות בחסדים איך שאין הרצוא רק בשביל השוב דחסדים כנ"ל, וזהו כללות ענין הלוים שהיו נושאים את המשכן כמ"ש ונשאו הלוים כו' דהנה ענין המסעות שבמדבר מ"ב מסעות היו כולם בחי' עליות כידוע שזהו כללות ענין שם מ"ב וידוע דהמשכן וכל כליו הוא בחי' מל' דאצי' ששורה בעולמות בבחי' או"כ, וא"כ כאשר נשאו את המשכן בנסיעתם הי' בחי' עלי' והסתלקות למשכן שהוא בחי' מל' דאצי' למעלה ברום המעלות ולפי שהלוים היו מבחי' הגבורות היו הם הנושאים דוקא כמו ענין והחיות נושאות הכסא כו' וכמשל הידוע במרכבה שמגביה את הרוכב ונושאו למקום שאין ביכולתו להגיע מצ"ע כמו הסוס שנושא את הרוכב עליו כו' ועלי' זו עד רום המעלות הי', והנה כדוגמת עלי' של הצירופים הנ"ל כך עיקר עלי' זו הי' רק בשביל הירידה של אח"כ והוא ענין החני' שהיו חונים אחר נסיעתם כו' כמ"ש ע"פ ה' יחנו כו' כי עיקר הרצוא הוא בשביל בחי' השוב דחסדים הבאים אח"כ והוא בחי' ביטול והתכללות הגבורות בחסדים כנ"ל. וזהו הנק' ג"כ בשם בחי' המתקת הגבורות בחסדים וכמ"ש ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך פי' ואל אישך תשוקתך הוא בחי' הרצוא והוא ימשול בך הוא בחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור