קיצור נביאים בטלים כשרגא בטיהרא מחמת שיהי' גלוי בחי' זה. וגם ב"פ זה. וכן מועדים גילוי בינה בחג"ת בטלים כי יהי' גילוי בינה עצמה או אור אבא. יום שכולו שבת. קרבנות לייחד זו"נ בטלים כי יהי' תרין ריעין. אבל תודה אינה בטלה. כי אף בתרין ריעין שייך הודאה לגבי ע"ק. וכן הלכות חו"ב אין בטלים:
(ד) בסידור פי' ענין מזמור לתודה ההודאה ע"ד כי אל דעות שיש ב' דעות שמלמטלמ"ע הוא יש מאין שלמטה היש כו' ועז"א מודים אנחנו לך שלמעלה היש וכל מה שלמטה כולא כלא חשיב ועמ"ש מזה בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי פ"א שזהו ענין תתן אמת ליעקב. ומ"ש מזה בלק"ת בד"ה ציון במשפט תפדה פ"א. וסד"ה כי תשמע בקול פ"ד. ושם נתבאר אך להיות בגלוי ממש בחי' ביטול זה כמו למעלה זהו ע"י התורה. וכמ"ש מזה בת"א בד"ה משה ידבר. ולכן ארז"ל אין אמת אלא תורה וזהו סמיכות הריעו לה' כל הארץ ר"ת הלכה לענין מזמור לתודה שלהיות גלוי הודאה זו בבחי' אמת ממש זהו ע"י הלכה עסק התורה שהיא גורמת הריעו לה' כו' וכמ"ש בד"ה ויצום שלכן נק' ת"ח מריכי ע"ש תרועם שמבטל היש כו'. גם כמ"ש בענין ורעה אמונה בד"ה וידעת היום. דרוש הראשון. ועו"ש בסדור ענין ד' צריכים להודות שע"י הנס כי הטבע גימט' אלקים וכשמאיר בו מלמעלה מהטבע מזה נמשך ההודאה וענין ד' דוקא הם נגד ד' אותיות הוי' כו' ובמהרש"א פב"ת דברכות שזהו"ע ד' כוסות דפסח. ועמ"ש עוד מענין כי לא מחשבותי מחשבותיכם וענין כי אל דעות בד"ה בשעה שהקדימו פ"ג. והנה בד"ה והי' מספר בנ"י פי' ענין ונקבצו בני יהודה ובנ"י יחדיו בחי' יהודה הודאה יחו"ת יהי' כמדרגת יחו"ע למהוי אחד באחד יעו"ש. ועמ"ש כה"ג בענין לחם משנה דשבת בסידור דרוש בהמ"ז סד"ה ת"ר מנין לבהמ"ז מן התורה אשר ב' לחמים הנ"ל הם נגד לחם מן השמים ולחם מן הארץ שכנגדם ברכת הזן וברכת נודה לך דהיינו ברכה והודאה ובשבת שהעלי' בכתר שניהם שוין וזהו ע"ד ושמו להם ראש אחד כתר אחד לשניהן. וע' מזה עוד ג"כ בסדור שם בהביאורים דדרוש בהמ"ז הנ"ל ובלק"ת פ' עקב בד"ה ואכלת ושבעת פ"ה. ועמ"ש מזה באריכות עוד ע"פ מזמור שיר ליום השבת שזהו ענין שאומרים בשבת טוב להודות וא"כ צ"ל מדוע אין ההודאה בטלה לע"ל מאחר שיהי' גילוי אמת ה' לעולם בבחי' כי עין בעין יראו לכאורה אין שייך הודאה. אך הענין כי כמו ששייך הודאה מיחו"ת בי"ע לאצילות ז"א כך שייך כמ"כ ז"א לגבי הכתר כמ"ש סד"ה כי תשמע בקול בהביאור בסופו ע"ש. מה גם באצילות עצמו יש אבי"ע והבנה נק' בריאה שבאצילות לכן שייך הודאה מבחי' זו לגבי אצילות שבאצילות וכמ"ש במ"א בענין קבורתו של משה שהוא שער החמשים דבינה שהוא ממוצע בין חכמה הנק' אין ובין בינה הנק' יש לכן לעליונים נדמה להם למטה כו' וכן יש אבי"ע דכללות שאצילות נק' עשיה ונקודים יצירה עקודים בריאה. א"ק אצילות. או א"ק נק' אדם דבריאה. ע"כ שייך הודאה מבריאה לאצילות כו':
וכה"ג נתבאר בענין שירו לה' שיר חדש. ועמ"ש בביאור ע"פ אלה פקודי מענין ששם עלו שבטים כו' עדות לישראל להודות לשם הוי'. גם עדמ"ש בת"א פ' בשלח בד"ה וירא ישראל שאע"פ שהי' הגלות בבחי' ראיה. עכ"ז נאמר ויאמינו בהוי' בבחי' אמונה והיינו בשם הוי' דלעילא דע"ק. ועד"ז יובן ההודאה לע"ל. ועמ"ש בביאור שני ע"פ וידעת היום והשבת. דרוש הראשון. ועמ"ש עוד מענין הודאה בסדור בדרוש בהמ"ז בענין ברכת הארץ שמתחלת בהודאה נודה לך כו'. ועמ"ש מזה ג"כ בת"א ס"פ בשלח ובלק"ת פ' עקב:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור