RebbeHub
עב · EN
ספרייה

אור התורה, במדבר כרך ד

א'שסו

ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו (הג"ה והוא שיר של יום שני, עיין רש"י בר"ה דל"א ע"א, ומ"ש מזה בתילים על פסוק זה ובשה"ש כמדומה גבי כמגדל דוד צווארך עכ"ה) וארז"ל אימתי נק' גדול כשהוא בעיר אלקינו (הג"ה עיין זח"ג פ' ויקרא דף ה' ובת"א פ' וארא בד"ה וידבר אלקים כו' וארא אל הוי' עכ"ה) עיר אלקינו נק' בחי' מלכותו ית' כו' שמחי' ריבוי נבראים, היש מספר לגדודיו כו' (עיין בלק"ת פ' בלק בד"ה מי מנה בענין ומספר את רובע ישראל עכ"ה) אלף אלפים ישמשוני' כו' ולכבודי בראתיו יצרתיו כו', והם מקבלים חיות מבחי' אותיות הדיבור עליון, עיין באג"ה בד"ה ויעש דוד שם, וע"כ נק' עולם הדיבור בשם עיר שיש בו כמה בתים והם בנויות מאבנים שהם אותיות כמ"ש בס"י שני אבנים בונות שני בתים, וזהו אימתי גדול הוי' כשהוא בעיר אלקינו, שאזי מאיר שם הוי' ע"י שם אלקים, בחי' ביטול (הג"ה, עיין בת"א ס"פ מקץ בד"ה מזוזה מימין בענין כי אני ידעתי כי גדול הוי' ואדונינו מכל אלקים, ועיין מענין האותיות שנקראו אבנים בת"א בד"ה ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, משא"כ בדור הפלגה כתיב ותהי להם הלבנה לאבן, וע' בה"ז בשלח ע"פ התוספתא שם דף נון אבנין נקיבין בענין אבן שהוא א' ב"ן אלף מילוי שם מ"ה שהוא באלפין ועמ"ש ע"פ ויקח מאבני המקום. עכ"ה).

ב) אבל בבחי' עצמותו ית' כתיב לך ה' הגדולה שמדת גדולה בטלה אליו יתברך, שאין שייך לשון גדולה שהוא רם ומתנשא על הנבראים בבחי' אין ערוך (הג"ה א"כ מה שגדול ומהולל מאד בפי הנבראים אין זה נחשב כלל גדולה אצלו, כמו עד"מ שאין נחשב גדולה אצל האדם מה שמולך על הזבובים עד"מ, כמדומה כן אמר רבינו ז"ל בדרוש אחד, ובאמת יותר אין ערוך בעל גבול לגבי בלתי בע"ג מערך הזבוב לגבי האדם ששניהם בעלי גבול, אך אף שאין ערוך עכ"ז מאחר שנאמר נעשה אדם בצלמינו כדמותינו, לכן שייך בחי' מלוכה עכ"ה) ולא שייך בהתהוותם בחי' השתלשלות עילה ועלול, ועיין בד"ה ואתחנן אל ה' בפירוש המחדש בטובו, ולכן נק' יש מאין כיון שאין ערוך, ולא ע"ד ההשלשלות שהי' העלול כלול תחילה בהעילה כו' וזהו שנק' בחי' מי, והוא ברא אלה יש מאין (הג"ה, ועיין מענין לך ה' הגדולה כו' ולגדולתו אין חקר בת"א בד"ה ויושט המלך לאסתר ושם דף קנ"ו א', ובד"ה ושננתם לבניך נתבאר שיש בזה שני פירושים הא' כמש"כ, הב' ע"ד מאמר המד"ר בפי' לך ה' הגדולה כפשוטו שיש לי תלוי ראש על כל באי עולם כו' היינו כשאור א"ס מאיר במדותיו, לאפוקי מבחי' וכד אנת תסתלק מינייהו, קודב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא, ולכן כל העבודה להמשיך אור א"ס כמ"ש ג"כ בס' חרדים בתחילתו יעו"ש, ולפי"ז יתפרש אימתי גדול הוי' כשהוא בעיר אלקינו כפשוטו, לאפוקי מבחי' דסליק לעילא וכן פי' הזח"ג פ' ויקרא דף ה' כפשוטו, אך רבינו ז"ל ברוב דרושים שלו מפרש כמש"כ, ואפ"ל דשני הפירושים אמת, וגם הפירוש השני זהו ענין חיבור מי ברא אלה כמ"ש לקמן בשם הפרדס שער עשרים פ"ח, וחיבור מי אלה דהיינו חיבור הבינה הנק' מי שבה מאיר ע"ק באלה

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org

יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור

הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
השינוי יופיע אחרי שאחראי האוסף יאשרו. כל גרסה נשמרת בהיסטוריה.
דיווח על בעיהבלי חשבון
מה לא בסדר?
מה לא בסדר?
הדיווח גלוי לכולם באתר (בלי שמכם), חוץ מדיווח על זכויות יוצרים או תוכן פוגע. אל תכתבו כאן פרטים אישיים. או פתחו דיווח מלא, עם כותרת ותיוגים
הטמעה באתר אחר