שערי תשובה
ע, ד
בכתבי האר"י ז"ל כל עיקר פרטי הי' ספירות הנאצלים הן בשמות וכינויים כמו שם ע"ב דיודי"ן וס"ג דאלפין כו' היה בניקוד סגול כו' והיינו טעם אחד לפי שענין משל השם לגבי האדם עצמו היא רק בחי' זיו נשמתו ואורה שמתלבשת באותיות שמו עד אשר יפנה לקוראו בשמו כו' ואין השם מן העצמיות כלל כידוע וכמו"כ למעלה אורות הנאצלים מן המאציל כמו חכמה מחכים ולא בחכמה ידיעה הוא בחי' שם המאציל לבד שיקרא חכם והיינו ע"ב דיודי"ן כו' ואין לו ערוך לגבי העצמות כלל וכמשארז"ל דבראשית נמי מאמר הוא פי' בראשית הוא שכל נאצל אינו אלא שנקרא בשם חכם אבל המאציל עצמו למעלה ממהות שכל הנאצל וזהו שאינו אלא מאמר ודיבור בעלמא בבחי' קריאת שם כו' וכמו שהדיבור שקורא לזולתו חכם אין לדיבור זה ערוך לגבי מהות חכמתו כו' כן אין ערוך לחכמה הגלויה מן המאציל הנקראת בשם חכמה לגבי חכמה דלא ידיע שהוא עצמות חכמתו ית' וד"ל. וזהו שעל עשר ספירות הגנוזות במאציל עצמו הנקרא חכמה דלא ידיע בינה דלא ידיע כו' אמרו בזוהר דלאו אינון נהורין ולאו אינון רעותין כו' פי' לאו אינון בבחי' אור וזיו כמשל השם דקודם שנאצלו בגילוי השמות היה הוא ושמו בלבד פי' גם שמות הי"ס הנעלמים במאציל היו בבחי' העצמות כמו הוא עצמו ולא נקראו עדיין נהורין כו' וד"ל. והנה בנשמה כתיב ויפח באפיו כו' ומאן דנפח מתוכו נפח כו' והיינו שאע"פ שהנשמה היא מבחי' הבל הפה שלמטה מהדיבור כו' עכ"ז בשורשה היא למעלה מהדיבור מפני שמתוכו ופנימיותו נפח לתוך הפה כו' וא"כ הרי היא למעלה גם משכל הנאצלים בשורשה שהרי השכל הנאצל הוא רק בחי' דיבור המאציל כו' ובה כתיב ויפח כו' ויש להבין למה ירדה הנשמה כ"כ בירידה גדולה כזו עד שתהיה למטה מהדיבור ולהיות יורדת עוד בגופים גשמיים דנוגה דעשיה כו' שזהו כמו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. אך הענין הוא מ"ש בפסוק הנ"ל וללכת בכל דרכיו ולעבוד אותו כו' וכן ענין לעבדו שבפ' שניה דק"ש. דהנה ענין עבודה הוא שירות והרי יש תיקון ותועלת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- שערי תשובה
- מזהה
- rh-ydtjrp1z
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.