סימן יב
א
הנה בדין זה יש ד' שיטות הא' שטת סה"ת סי' ר"ה והרא"ש דענין ימין ושמאל תליא בכח וגבורה ובחלישות ולא תליא בכתיבה כלל ומבואר בסה"ת דהיינו אף לר' נתן דדריש וכתבתם וקשרתם מה כתיבה בימין כו' וז"ל סה"ת זה הכלל לעולם יניח תפילין ביד תשש כח אע"פ שכותב באותה יד כו' והכי קאמר מה כתיבה בימין בסתם בני אדם אבל (לא כצ"ל) מיירי באדם זה. וכ"נ דעת (רש"י דל"ז ע"א) דפי' דרוב בני אדם כותבין בימין כו' וס"ל לסה"ת ורש"י דר' נתן ור' יוסי כולם לא פליגי דתפילין תליא בשמאל. רק משמעות דורשין איכא בינייהו. ולכן כ"ע ס"ל הברייתא דאיטר מניח בימינו שהוא שמאלו ולא כמ"ש המרדכי לרש"י באיטר דמניח בשמאל כ"א שלפ"ד סה"ת אינו כן. ור' נתן לא אזיל בתר כתיבה דידיה כלל כ"א יליף דמ"ש וקשרתם היינו בימין משום דכתיב וכתבתם ורוב בני אדם כותבים בימין. וה"ל כאילו כתוב וקשרתם בימין וממילא דהנחה בשמאל. וממילא באיטר מניח בימינו שהרי זהו שמאלו. ואין חולק כלל את"ק בענין מהו ימין ומהו שמאל דלכ"ע ימין היא שיש בה כח ושמאל היא יד כהה. ועוי"ל דהא אומרו אף קשירה בימין ודאי לענין קשירה נק' ימין היד שיש לו בה כח וגבורה יותר שבה דוקא יכול לקשור בטוב משא"כ ביד שתשש כחה אין יכול להיות הקשירה בטוב ויפה. ואע"פ שכותב ביד זו התשש כח מ"מ לענין קשירה ודאי יקשור בטוב יותר ביד שיש לו בה כח וגבורה. וא"כ אומרו אף קשירה בימין היינו ביד שיש לו בה כח וגבורה וא"כ איך הוא שוה עם מה כתיבה בימין אם כותב ביד תשש כח. אעכצ"ל דר"נ ס"ל כמ"ש סה"ת ואומרו מה כתיבה בימין היינו דרוב בני אדם כותבין בימין שהוא היד שיש לו בה כח וגבורה. והיא הנקרא ימין וכמו שהוכיח הסה"ת מבכורות. וכ' הב"י שכן נראה מסקנת המרדכי. וכן נראה דעת הר"ף שבמרדכי דבעיקר כח תליא מילתא עכ"ל. דלשון זה מורה דס"ל כסה"ת. ויעויין בביאור מרדכי להגאון מוהר"מ בנעט ז"ל ע"ז. וכן נראה ג"כ מסקנת המרדכי בשם ר"י שם וז"ל ומה שפירש לעיל לדמותו לשולט בשתי ידיו אין נראה לר"י א"ו נראה לי היכא שאין שוה בשתיהן לכח איטר גמור חשבינן ליה עכ"ל. מבואר בהדיא דלא כאביו של ר"א דמחמת הכתיבה חשוב ליה כשולט בשתי ידיו אלא ס"ל דלא אזלינן בתר כתיבה כ"א בתר כח וה"ל איטר גמור. אך עדיין אינו מובן דהא לפי המעשה ששאל ר"א שהוא איטר לענין כתיבה לבד כו'. א"כ לא אתי שפיר ע"ז דברי ר"י איטר גמור חשבינן ליה. אדרבה הוא ככל אדם שאינו איטר כלל. ועוד דא"כ אין שום נפקותא בין אביו של ר"א לר"י דלדברי שניהם מניח תפילין בשמאל כל אדם ע"כ נראה דהגירסא בהא דשאל רבינו אלחנן הוא כמ"ש בחידושי שארית יוסף שם סביב המרדכי אות א' וז"ל ועוד יש גירסא אחרת בזה מי שאינו איטר לענין כתיבה בלבד ולשאר מלאכות בין ביד בין ברגל הוי ימינו שמאלו מהו לתפילין עכ"ל ור"ל שהיא החקירה שבתוספות דמנחות (דל"ז) אדם הכותב בימינו ושאר רוב מעשיו בשמאלו יש להסתפק באיזה מהן יניח תפילין עכ"ל. דמקום הספק אם ליזיל בתר הכח שהוא בשמאלו ולכן יניח בימין כל אדם אף שכותב בה כיון שהיא תש כח. או שיניח בשמאלו. מתרי טעמי חדא דדילמא כתיבה עיקר. וכ"כ באגודה טעם זה הב' שמא הוה כשולט בשתי ידיו ר"ל נהי דאין כתיבה עיקר מ"מ ה"ל שולט בב' ידיו. וע"ז השיב אביו דה"ל כשולט בשתי ידיו וכ"ד פסקי תוספות דמנחות. ולכן מניח בשמאל כל אדם. וע"ז נחלק ר"י במרדכי דאין לדמותו לשולט בשתי ידיו. כיון שאין שוה בשניהן לכח. והיינו דס"ל כמ"ש רש"י דשולט בשתי ידיו זהו ששתיהן שוות לו בכח וכמ"ש כת"ר. משא"כ הכא אף שכותב בימינו לבד. כיון שעושה רוב מעשיו בשמאלו א"כ בה יש לו הכח לכך איטר גמור חשבינן ליה ומניח תפילין בימין כל אדם. ועיין בביאור מרדכי שכ' שדברי הספר מגומגמים וגרם לו שלא ראה גירסת השארית יוסף. א"כ נשמע מזה דר"י במרדכי ס"ל שכשטת סה"ת תלמידו דבתר כח וגבורה אזלינן ולא בתר כתיבה. וכן דעת רבינו ירוחם נתיב י"ט. א"כ יצא לנו דדעת ר"י בעל התוספות וסה"ת ור"ף והמרדכי והרא"ש ורבינו ירוחם וכ"נ דעת רש"י דבכח וגבורה תליא. והיינו אף לר' נתן וכ"ש לת"ק ולמ"ד ידכה יד כהה:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור