בסוף ימיו נחלה על ידו השמאלית שנוטל ממנה כח התנועה וחוש ההרגש.
ובעת אשר למדתי בליובאוויץ, ראיתי שם אורח אחד שבא בחזרה ממדינת אמעריקא, והוא הי' שם ממקורביו של דודי ז"ל, וסיפר לי איך שהי' אצלו קודם פטירתו, ואמר אז דודי שהגיע הזמן לומר וידוי, והביא לפניו סידור תו"א שיאמר כפי שנדפס שם סדר הוידוי לשכיב מרע, ומיאן לומר זאת, ואמר דאס איז א מתנגדעשער וידוי, והתחיל לומר במקום וידוי את המאמר פתח אלי' שאומרים בכל עש"ק במנחה, ואמר אותו מתחילתו ועד סופו בנעימות ומתיקות גדולה.
יום היא"צ שלו הוא בכ"ה כסלו א' דחנוכה.
במלים אלו מסיים הר"ד שיפרין את רשימת תולדותיו:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור