בס"ד. ר"ד חודש ניסן, ה'תשי"ז.
– לתלמידים הצעירים מערי השדה, קודם נסיעתם לביתם –
בודאי הורו לכם המלמדים כיצד להתנהג בביתכם. ונוסף לכך, ברצוני לומר לכם איזה דברים בקיצור.
כל תלמוד-תורה הכשר, חדר וישיבה, וכל בית-מדרש שבו לומדים ומתפללים – הרי זה "בית המקדש" שלנו כפי שהוא בזמן הגלותא, כמארז"לב "אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה"; המדריכים והמשפיעים של הישיבות הם ה"כהנים", והתלמידים הם "פרחי כהונה".
בבית המקדש הקריבו קרבנות – "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'"ג, היינו, שההקרבה צריכה להיות "מכם"ד, להתקרב להשי"ת ולתורה.
בבית המקדש שבנה שלמה המלך היו "חלוני שקופים אטומים"ה (כפי שיודעים אלו שלומדים נ"ך, ואלו שלא למדו עדיין, צריכים ללמוד ולידע), והיינו, שהחילוק בין החלונות שבבית ה' להחלונות שבבית פרטי הוא – שבבית ה' נעשו החלונות כדי שעל ידם יאיר האור מבית ה' לחוץ, שהרי "לא לאורה אני צריך"ו, ואילו בבית פרטי נעשו החלונות כדי שיכנס האור מבחוץ אל הבית.
וכיון שזכיתם להיות תלמידים בישיבה שהיא בדוגמת בית המקדש – עליכם להמשיך את האור בחוץ.
והבחינה לכך שהנכם מבינים זאת, היא – כאשר תחשבו על כך גם בהיותכם בחוץ, ותתנהגו כן.
בודאי הורו להם המלמדים כיצד להתנהג בבית.ברצוני רק לומר, שבכלל, צריכים אתם להיות זהירים בקיום המצוות, ובפרט בעניני המצוות הקשורים עם ימי המועדים, וכן במצות כיבוד הורים.
וכמו"כ עליכם לזכור גם אודות המצוה דכיבוד מורים, אשר, ההוכחה על שמירת מצות כיבוד מורים, היא – שגם כאשר הנכם נוסעים לבתיכם, תחשבו עלינו ובפרט עלי, כשם שאנחנו ובפרט אני חושבים אודותיכם בכל רגע, וכל אחד מכם ישתדל להביא עוד תלמיד לתומכי תמימים.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור