בס"ד. ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"ז
להבין מה שאמרו בזהרא מאן פני האדון הוי'ב כו' דא ר' שמעון בן יוחאי, ומבואר בזה במאמר של אדמו"ר הזקןג, דהנה כתיבד למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך, וידוע ששלום קאי על יסוד ז"א, ובך קאי על מלכות, ופירוש אדברה נא שלום בך הוא השפעת יסוד ז"א למלכות, והוא ע"ד מ"שה ונתתי שלום בארץ (כמבואר בזהרו). ומקדים בכתוב למען אחי ורעי, היינו, שהשפעת יסוד ז"א למלכות (אדברה נא שלום בך) היא למען אחי ורעי, שבשבילם נמשך השפע דיסוד ז"א למלכות. וצריך להבין, מי הם אלו שנקראים אחים ורעים שלו.
ב) אך הענין בזה, דהנה, כאשר נאצלו יו"ד ספירות דאצילות באורות וכלים, נאצלו עמהם ג"כ נשמות דאצילות, והם הנקראים אחים ורעים לז"אז. והחילוק שבין הנשמות דאצילות (שנקראים אחים ורעים לז"א) להנשמות כמו שהם בבריאה, הוא, שנשמה דאצילות לא תוכל לסבול כל דבר רע, לפי שבאצילות אין רע כלל, כמ"שח לא יגורך רע, והיינו, שבחי' האצילות הוא אלקות ממש, ואין באלקות שום תערובות רע ח"ו. ולכן מצינו בדוד שבשעת מעשה החטא נסתלקה ממנו שכינה כו'ט. משא"כ כאשר כח האלקי מסתתר בעולם הבריאה, אזי יש בו תערובות רע, שמיעוטו רעי, ואז שייך ענין של חטא, שזהו מש"ניא ונפש כי תחטא, נפש דייקא, שהיא מבי"ע ולא מאצילות.ג) והנה רשב"י הי' נשמה דאצילותיב, וכיון שבחי' האצילות הוא אלקות ממש, ולכן הי' יכול לומר על עצמו אנא סימנא בעלמאיג, וכיוצא בזה בהתפארות ורוממות עצמותו במאד מאד, אף שאין זה מדרכי הצדיקים, כי, ענין זה אינו רוממות והתנשאות עצמו, כי אם רוממות והתנשאות האלקות. וזהו גם ההפרש בין אופן העבודה בעולמות בי"ע לאופן העבודה דעולם האצילות, שהעבודה בבי"ע היא בענין הביטול, לפי שנתהוה ונברא בבחי' נפרד כו', משא"כ נשמה דאצילות שאינה בבחי' נפרד אלא בבחי' אלקות ממשיד, עבודתה היא באופן של הגבהה כו', לפי שאין זה הגבהת עצמו אלא הגבהת האלקות, שהרי כל מציאותו היא המציאות דאלקות. ועפ"ז יובן מה שאמרו על רשב"י מאן פני האדון כו'. אך לא כל נשמות הצדיקים יכולים להתנשאות כ"כ, מלבד אלה שנשמתם היא מבחי' אצילות ממש שנקראים אחים ורעים, והם יחידי סגולה שבדור, כנשמת רשב"י וכיו"ב וד"ל (ואח"כ מוסיף: ועיין בתו"א פ' בא בענין שם צבאות. וי"ל ע"ד שאמר משה ונתתי עשבטו, וע"ד שמצינוטז שהמלאך נקרא לפעמים בשם הוי')יז.
ד) וזהו גם ענינו של רבינו הזקן שהי' נשמה דאצילותיח, והיינו, שבהיותו למטה הי' כמו באצילות ממשיט, ולכן כל הנהגותיו למטה היו נעשים מאליהם, בלי כל השתדלות, באותו אופן כמו שהענינים הם למעלה, וכידוע שבערב ש"ק הי' נרדם מאליו, מפני שלמעלה הוא זמן שינה כו'כ. וכיון שהי' נשמה דאצילות, והי' אצלו גילוי אלקות למטה כמו למעלה, לכן הי' בכחו לפעול גילוי אלקות לכל, וכמשנת"ל בפירוש למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך, שלמען אחי ורעי שהם נשמות דאצילות נעשה השפעת יסוד ז"א במלכות, שעי"ז נעשה גילוי אצילות בבי"ע.
והענין בזה, כידוע שע"י רבינו הזקן נעשה הענין דיפוצו מעינותיך חוצה שנאמר להבעש"טכא. והיינו, דעם היות שבשעה שנאמרלהבעש"טכב שביאת המשיח תהי' בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה כו' ויכלו גם המה לעשות עליות ויחודים כמוך כו', התיירא מזה כו'כג, מ"מ, נפעל ענין זה ע"י רבינו הזקן בהתגלות תורת חסידות חב"ד [שהיא היא תורת הבעש"ט ז"לכד, והיינו, שאין זה רק באופן דיש בכלל מאתיים מנהכה, אלא שזוהי אמיתית תורת הבעש"ט, וכידועכו שהבעש"ט הראה איך צריכים לעבוד את השי"ת, ורבינו הזקן הראה איך אפשר לעבוד את השי"ת] באופן שגם בשכל אנושי ישיגו אלקות, ועד שגם אלו שעבודתם אינה ע"י לימוד והשגה כיון שעדיין לא שייכים לזה, אלא עבודתם היא לשכן שמו שםכז, ע"י אמירת ברכה ופסוק תהליםכח, הנה ע"י תורת חסידות חב"ד נעשית גם אצלם אמירת ברכה ופסוק תהלים באופן אחר לגמרי, נעלה יותר מאשר ע"י חסידות הכללית. וכמשל האדם, שכאשר הוא בעל שכל, אזי גם החג"ת והנהי"ם נעשים אצלו באופן נעלה יותר.
ה) ויש לקשר זה עם תורת הבעש"טכט עה"פל והי' כי תבוא אל הארץ אשר הוי' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה וגו', שכאשר באים אל הרצון והמרוצה שישנו במתנה מלמעלה בירושה בכל אחד מישראל, אזי העבודה בזה היא לפעול שיהי' בהתיישבות (וישבת בה), היינו, שגם הענינים הנעלים ביותר שנמשכים מלמעלה, צריכים לפעול בהם שיהיו בהתיישבות (שענין זה הוא ע"ד הענין דגילוי אצילות בבי"ע כנ"ל) – שגם ענין זה נפעל ע"י רבינו הזקן דוקא בהתגלות תורת חסידות חב"דלא. והענין בזה, שהחידוש דתורת חסידות חב"ד הוא שכל הענינים צריכים להיות ע"י עבודה דוקאלב, ולכן, גם בהענינים שנמשכים מלמעלה באופן של מתנה וירושה צריך להיות ענין של עבודה, לפעולשיהיו בהתיישבות, וטעם הדבר, דנוסף לכך שע"י העבודה בענינים אלו ישנו העילוי שאין זה בבחי' נהמא דכיסופאלג, הרי ע"י העבודה מגיעים לדרגא נעלית יותר ממה שניתן מלמעלה באופן של מתנה וירושה (היינו באופן נעלה יותר ממעלת שניהם יחדלד).
ויש להוסיף בזה, שמלבד העבודה בהענינים שבאים מלמעלה שיהיו באופן של התיישבות, יש מעלה גם בהענינים שנמשכים ע"י עבודה, שעי"ז ניתוסף עילוי גדול יותר גם לגבי מה שנפעל ע"י העבודה בהענינים שבאים מלמעלה. ויש לומר, שזהו החידוש בתורה השני' של הבעש"ט שבה חזר על התורה הנ"ל, והוסיף, שכדי לבוא אל הרצון כו' הוא ע"י המס"נ לפרסם אלקות בעולם, כי, בתורה הראשונה מדובר רק אודות בחי' הארץ (הרצון) כמו שהיא מצד עצמה באופן של מתנה מלמעלה בירושה (שבה העבודה היא שיומשך בהתיישבות), ובתורה השני' מדובר אודות בחי' נעלית יותר בהארץ שבאים אלי' (לא רק ע"י העבודה בהענינים שניתנו מלמעלה, אלא) ע"י עבודה בכח עצמו דוקא. וכל זה נתחדש ע"י רבינו הזקן בהתגלות תורת חסידות חב"ד דוקא, כנ"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור