בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשח"י.

בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשח"י.

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה.

א. צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה ועמדו רגליו גו'.

***

ב. האושפיזא ביום זה^א הוא יעקב – אותיות "יבקע"^ב, כמ"ש^ג "אז יבקע כשחר אורך", שענין זה נמשך בחג הסוכות^ד, והו"ע הבקיעה שנעשה ע"י כח עליון שבכחו לבקוע את הפרסא.

ואף שבקיעה זו אינה כמו הבקיעה דלעתיד לבוא, כמ"ש^ה "ונבקע הר גו'" (כמדובר בהמאמר^ו) – הרי זה בכל זאת ענין של בקיעה.

ומצד זה צריכים להיות בשמחה, ושמחה פורץ גדר^ז, היינו, שהשמחה היא הכח שבוקע הפרסא – "יבקע כשחר אורך", וזוהי ההכנה להבקיעה דלעתיד לבוא.

ג. כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר פעם^ח שאצלנו ישנם האושפיזין שלנו, ומנה את כל הרביים, מהבעש"ט עד אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. וא"כ, האושפיזא דיום זה הוא – אדמו"ר הזקן. ומצד זה – בודאי יש להיות בשמחה.

כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר כו"כ פעמים שאדמו"ר הזקן הי' נשמה חדשה^ט. וכיון שהי' נשמה חדשה – פעל "התחדשות" בעולם (שהרי אם לא בשביל דבר חדש, אין צורך בנשמה חדשה), וההתחדשות היא – שהמשיך אלקות בהבנה והשגה, שזהו ענינה של תורת חסידות חב"ד.וע"י התחדשות זו מתקשרים ולוקחים את זה שביכלתו לחדש – עצמותו ומהותו ית', כידוע שהכח לחדש מאין ליש הוא רק בכח העצמות^י.

עכשיו, בדור האחרון, זכינו, שיכולים אנו לומר שזהו מעין המעמד ומצב דלעתיד לבוא ש"נבאו בניכם ובנותיכם", שאפילו ילדים קטנים מדברים ענינים של חסידות, וזוהי הכנה להיעוד דלעתיד לבוא – "אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם"^יא.

וכיון שכן, צריכים להיות בשמחה.

יערכו איפוא התוועדות היום בלילה, מחר ביום ומחר בלילה, ובכל הלילות דשמחת בית השואבה, עד לשמע"צ ושמח"ת, וימשיכו השמחה על כל השנה כולה.

*

אחרי ברכת המזון, נתן בידו הק' לכאו"א מהנאספים מ"כוס של ברכה".

**********

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org