134
מה שלפעמים נאמר שהאותיות שבתורה הם במדריגה נעלית יותר מתוכן הענין, ולפעמים נאמר להיפך, שתוכן הענין הוא במדריגה נעלית יותר מהאותיות, שאינם אלא כלים בלבד.
הוא ששניהם אמת. ויובן ע"פ מ"ש בע"ח2 בענין הקרקפתא שעל המוח, שזהו עצם הגולגולת שמכסה את המוח, שהוא בחי' כתר, דלכאורה יוקשה, הלא עצם הגולגולת הוא דומם גשמי, ואילו המוח שבתוך הגולגולת יש בו חיות רוחני, וכידוע בדיני טרפות, שהנקב במוח הוא במשהו3, ואילו הנקב שבעצם הגולגולת הוא כאשר חסר ממנו כסלע4, וא"כ, איך יתכן שעצם הגולגולת יהי' בבחי' הכתר, במדריגה נעלית יותר מהמוח. אך הענין הוא, שעצם הגולגולת שרשו מבחי' הכתר שלמעלה מהחכמה, ומצד גודל מעלתו, אינו יכול לירד ולהתלבש בפנימיות, אלא נשאר בבחי' מקיף על המוח, ומה שנמשך בכלי הרי זה רק בחי' התחתונה שבכתר, עשי' שבכתר, שזהו עצם הגולגולת. משא"כ בחי' החכמה, שאין מעלתה גבוהה כ"כ, יכולה לירד ולהתלבש בפנימיות במוח שבראש. ונמצא, שאף שעצם הגולגולת הוא דומם גשמי, ואילו המוח יש בו חיות רוחני, מ"מ, גדולה מעלת עצם הגולגולת על המוח, לפי ששרשו מבחי' הכתר שלמעלה מהחכמה.
הוא גם בענין האותיות והתוכן שבהם, שאף שהאותיות אינם אלא כלים לתוכן הענין, הנה שרשם הוא מבחי' הכתר שלמעלה מהחכמה, אלא שמצד גודל מעלת הכתר אינו יכול להתלבש בפנימיות בכלים, ומה שבא בכלים, הרי זה רק בחי' החיצוניות שבכתר, שזהו ענין האותיות. משא"כ בחי' החכמה שמעלתה אינה גדולה כ"כ, יכולה להתלבש בפנימיות ולבוא בהבנה והשגה כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור