ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות, ה'תשכ"ח

14

רשימה פרטית בלתי מוגה

ליל א' דחג השבועות

[א' המסובים ביקש לנגן, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שתחילה יאמרו "לחיים"].

א. א' המסובים הזכיר אודות ה"לשם יחוד" שמופיע לפני אמירת "תיקון", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבשל"ה (ולפנ"ז במשנת חסידים) לא נזכר שצריכים לומר זאת.

כ"ק אדמו"ר שליט"א התייחס גם להערתו של הנ"ל ע"ד הנוסח ב"לשם יחוד" הנ"ל: "לייחדא .. ברחימו ודחילו ובדחילו ורחימו", שלכאורה אין זה מכוון לסדר דאהוי"ר כפי שהם בהתאם לאותיות שם הוי'⁷⁰, באמרו, שדחילו ורחימו וי"ה וו"ה הם ענינים שונים. והוסיף, שיש נוסחאות ב"תיקון ליל שבועות" שבהם הסדר הוא "דחילו ורחימו ורחימו ודחילו".

* * *

יום א' דחג השבועות

ב. הרש"ג הזכיר אודות ההפטרה דחג השבועות במרכבת יחזקאל ש"יש נוהגין לאמרה מעומד .. אף כל מי שקורא אותה בלחש עם המפטיר .. מפני כבודה"⁷¹, ולא מצינו זאת בנוגע להפטרה דפ' יתרו במרכבת ישעי'.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א⁷²:

מרכבת ישעי' היא אמנם מדריגה נעלית יותר מאשר מרכבת יחזקאל⁷³, אבל במרכבת יחזקאל נאמרו ריבוי פרטים יותר מאשר במרכבת ישעי', מצד גודל ההתפעלות כו'⁷⁴.

ויש להוסיף בזה ע"ד החסידות – ע"פ המבואר בלקוטי תורה

15

דשבוע שעבר⁷⁵ בענין "ממושבותיכם תביאו"⁷⁶, שק"ש ששייכת לעולם הבריאה היא בחי' ישיבה (וכמו תפילין של יד שיש נוהגין להניחם בישיבה⁷⁷), ולכן, מרכבת ישעי' שהיא בבריאה⁷⁸ שייכת למצב של ישיבה.

ג. א' המסובים אמר שרצונו לשאול שאלה בפירוש רש"י בס"פ נשא, בפסוק⁷⁹ "ובבוא משה גו' וישמע את הקול מדבר אליו וידבר אליו", שתחילה מפרש רש"י תיבת "מדבר", ואח"כ התיבות "וידבר אליו", ולאח"ז חוזר לפרש התיבות "וישמע את הקול" – שלא כסדר הכתוב?

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק), שאם יבאר פירוש רש"י בפרשת נשא עתה⁸⁰ (לפני ההתוועדות של חג השבועות), יהי' זה שלא לפי הסדר!...

ד. א' המסובים שאל מדוע הסיפור אודות אמירת בנ"י "נעשה ונשמע" נאמר בפ' משפטים⁸¹, ולא בפ' יתרו?

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בכלל יש ענינים בתורה שעליהם נאמר⁸² "אין מוקדם ומאוחר בתורה". ולדוגמא – בפ' יתרו⁸³: "ויהי ממחרת וגו'", ופירש רש"י: "מוצאי יוהכ"פ הי' .. למחרת רדתו מן ההר (לאחרי מ"ת) .. ואין פרשה זו כתובה כסדר כו'". ועד"ז בפ' משפטים⁸⁴: "ואל משה אמר עלה אל ה' וגו'", ש"פרשה זו נאמרה קודם י' הדברות כו'".

[ולהעיר, שבכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" נכלל גם שתחילה מסיימים ענין אחד בשלימותו (אף שיש בו פרטים שאירעו לאח"ז), ואח"כ מתחילים ענין אחר, ולדוגמא: בס"פ וישלח נימנו אלופי עשו עד "אלוף מגדיאל", "היא רומי"⁸⁵ (שהיתה כמה דורות לאח"ז), ולאח"ז מתחילה פרשת וישב ב"ישובי יעקב"⁸⁶; אבל אין הכוונה שעניני התורה נכתבו שלא ע"פ סדר כו', כמבואר בשל"ה⁸⁷].

אבל בנוגע לענין דאמירת נעשה ונשמע – מצינו חילוקי דעות

16

אם הי' זה קודם מ"ת או לאחרי מ"ת⁸⁸, והיינו, שיש ענינים שהיו מוכרחים להיות קודם מ"ת, כמו הציווי "וקדשתם גו'"⁸⁹, "הגבל את ההר וקדשתו"⁹⁰, וכן "כל אשר דבר ה' נעשה"⁹¹, שזה הי' תנאי לקבלת התורה; אבל הענין דנעשה ונשמע הוא רק פרט במ"ת (ובגלל זה ניתנו לישראל שני כתרים⁹²), אבל אין זה מוכרח להיות קודם מ"ת דוקא, אלא יכול להיות גם לאחרי מ"ת.

ה. א' המסובים שאל מדוע רק בפורים הי' הענין ד"קיימו מה שקבלו כבר"23, אף שבמ"ת היו גילויים הכי נעלים?

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הענין דמ"ת הי' באופן דמלמעלה למטה, כמארז"ל23 ש"כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית"⁹³, אבל עדיין לא ידעו אם בנ"י מצד עצמם יוכלו לעמוד בנסיון של מס"נ כו'; וזהו מה שנתחדש בפורים – שאז היתה המס"נ של בנ"י מלמטה למעלה.

והוסיף (בבת-שחוק), שאודות המעלה דפורים יש לדבר בפורים, כיון שלכל זמן ישנו ענינו המיוחד כו'.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר שהיום הוא היאָרצייט של הבעש"ט, ולכן ינגנו עתה התנועה של הבעש"ט⁹⁴].

* * *

ליל ב' דחג השבועות

ו. א' האורחים סיפר בהפלאה אודות התפתחותה של ליובאַוויטש בלונדון, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שצריכים לחשוב על עיר נוספת באנגליא.

כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות החובות של "בית ליובאַוויטש" בלונדון⁹⁵ (שהנ"ל מסייע בפרעונם), ובירכו בעשירות.

17

הנ"ל הוסיף לספר ע"ד התעסקותו בבניית "בית ליובאַוויטש" למרות שלא הי' כסף כו', באמרו, שכולם התפלאו ושאלו איך עשה זאת. ושאל הרש"ג: איך אמנם עשיתם זאת, והשיב⁹⁶: הרי יש לנו רבי!...

* * *

יום ב' דחג השבועות

ז. הרש"ג שאל אודות מקור המנהג דאמירת תיקון ליל שבועות⁹⁷, ואיך הי' המנהג לפנ"ז.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

מנהג זה מופיע בשל"ה⁹⁸, ונזכר גם במשנת חסידים⁹⁹. ואילו לפנ"ז, הנה בכתבי האריז"ל¹⁰⁰ נזכר אודות לימוד תושב"כ, ולפנ"ז מצינו בזהר¹⁰¹ אודות הלימוד של רשב"י וחברייא דילי' "מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובמדרשות דקראי כו'", והיינו, שאגב הלימוד בתושב"כ ישנו גם הלימוד בתושבע"פ.

והסיבה לכך שנוהגים לומר "תיקון", במקום לעסוק בלימוד באופן של הבנה והשגה – כיון שבליל שבועות יש ענין מיוחד לומר אותיות התורה¹⁰², נוסף על גודל הענין והסגולה שבזה גם במשך כל השנה כולה, שלכן מצינו¹⁰³ שמי שאינו יכול ללמוד, צריך לומר אותיות התורה, ואפילו שמות המסכתות ושמות התנאים והאמוראים (אף שאי אפשר לברך על זה ברכת התורה).

א' המסובים אמר שגם אמירת אותיות המשניות היא סגולה, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שרק בפנימיות התורה יש ענין באמירת אותיות¹⁰⁴, משא"כ במשניות צ"ל הבנה והשגה דוקא. ולאידך גיסא, גם בפנימיות

18

התורה צ"ל הבנה והשגה, כי, לולי זאת, הרי זה כמו "פּוילישע חסידות"...

ח. דובר גם אודות הטעם שהוצרך להיות במ"ת "קולות וברקים"¹⁰⁵. וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שענין זה מבואר בחסידות¹⁰⁶, וגם דובר על זה בשנים שלפנ"ז¹⁰⁷, ומסתמא יכולים להשיג את הרשימות (והוסיף בבת-שחוק: רב מתנגד הי' אומר שחידש בענין זה חידוש טוב!...).

ט. דובר גם אודות מארז"ל¹⁰⁸ שבמ"ת נתרפאו כל החולים, כי, כדי שמ"ת¹⁰⁹ יהי' בשלימות, הוצרכה להיות גם שלימות האדם בכל רמ"ח אבריו כו'. וכן נזכר מארז"ל¹¹⁰ "חש בראשו יעסוק בתורה כו'". ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שראה מאמר מאדמו"ר הזקן¹¹¹ אודות ענין הרפואה שבאה ע"י התורה.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org