137
א. בנוגע לפסוקי הקרבנות במוסף, שבשמע"צ (ושמח"ת) אומרים "ביום השמיני", ולא כמו בימים שלפנ"ז שאומרים הקרבנות של שני ימים מצד ספיקא דיומא – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו כדי שלא יבואו לזלזל ביו"ט, וכמו בימים הראשונים דסוכות, שגם ביום שני אומרים רק "ובחמשה עשר יום גו'"940.
והזכיר את החקירה של הרגצ'ובי941 בנוגע ליו"ט שני, אי הוה השלמה ליו"ט ראשון או מציאות פרטי (גזירה דרבנן בפני עצמה), והנפק"מ בנוגע להעובר על ב' חיובים, אם נחשבים לב' ענינים נפרדים (כיון שיו"ט שני הוא ענין בפ"ע), או לענין אחד (כיון שהוא רק השלמה ליום ראשון).
ב. על השאלה אם מי שאינו מזכיר נשמות אומר "אב הרחמים", אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שפעם שאלו זאת אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ואמר942, שאפשר לעשות איך שרוצים943.
ג. דובר אודות תוספת יו"ט – במענה לשאלת הרש"ג אודות התחלת ה"שבעה", אם צריך להתחיל מיד בצאת החג, או שיכול להתחיל מאוחר יותר, לאחרי סיום ההתוועדות944, ובין הדברים ציין כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ הי' נוהג להמשיך ההתוועדות דיו"ט לתוך הלילה.
ד. דובר גם אודות כוס של ברכה, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיש בעלי מרה-שחורה ששואלים על כך שעורכים הבדלה על ה"כוס של ברכה", ולא על כוס בפני עצמו945.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור