בד"ה להבין ענין מקיפים דבינהיט בענין איהו וגרמוהיכ שזהו בחי' הגבול שבא"ס, לכן האור והחיות הנמשך מאתו ית' מתאחד עמהם ביחוד גמור עד שהם ד"א ממש, והגם כי באמת איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד נא' ב"פ חדכא להורות שהיחוד שבחי' איהו אשר מתייחד עם בחי' חיוהי הוא חד בא"א ממש מכמו בחי' האיהו שמתייחד עם גרמוהי, וגם בחי' האיהו אינו בחי' ומדריגה זו עצמו דבחי' האיהו שמתייחד עם גרמוהיכב כו' כמ"ש מזה במ"א, עכ"ז חיוהי וגרמוהי שניהם קרוים שם אחד כמראה אדם כו', שזהו לפי שכלי המדות בטלים בתכלית לאוא"ס שלכן המשכת אוא"ס שנמשך בהם מתאחד עמהם בתכלית היחוד כו', ועוי"ל שענין יחוד חיות הקדושה בע"ס זהו עד"מ כמו יחוד הנפש עם עשר בחינותי' שכל ומדות, ולכן עשר ולא אחד עשר, ומשל זה הוא עיקר יותר, ועכ"ז לענין שלפנינו מובן יותר ממשל הגוף עם הנפש, ובאמת ענינם אחד הוא שהרי בענין ההפרש בין שכל ומדות, וג' לבושי' מחדו"מ נת' המשל ע"ז מההפרש בין גופין ללבושי' בד"ה אוא"ס למעלה עד אין קץכג, שעם היות שהגוף הוא ג"כ לבוש כו', עכ"ז בע"כ אתה חיכד, וא"י לפושטו, ולכן אינו דומה ללבושי' הנ"ל שהם משל על בי"ע, משא"כ וכמה גופין תקינת לוןכה זהו באצי' שההיא נביעא איהי כנשמתא לגופא כו', ואמנם בסט"א שנק' סט"א ע"ש בחי' הגסות והגסות*26 שבהם שהם יש ודבר נפרד לגמרי, וכמו פרעה שא' לי יאורי ואני עשיתניכו שזהו תכלית ההסתר שעי"ז הוא הגסות שבהם עד שאמר מי הוי', לא ידעתי את הוי'כז, והנה גם בחי' זו בהכרח שיומשך להם חיות מאוא"ס <56>
ּ שאל"כ לא היו שום מציאות כלל, וכמ"ש ואתה מחי' את כולםכח אפי' סט"א וקלי' מגקה"ט לגמרי, רק שאם חיותם הי' נמשך להם בקירוב הי' נבלע בהםכט כמ"ש נבלע ישראלל כו', ולכן בכדי שלא יובלע בהם חיות הקדושה עומד החיות המחי' אותם בבחי' מקיף מלמעלה ע"ג, וזהו מספר י"א כתרין שהוא בחי' יו"ד כתרין והי"א הוא בחי' מקיף דלבונה זכה שנק' בשם לבונה זכה ע"ש שהיא עדיין זכה לגמרילא אלא שממנה נמשך חיות להיו"ד כתרין ולכן הם י"א, וזהו ג"כ ענין י"א ארורי'לב וי"א יריעותלג, ושרש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור