והגוף הוא כציור תמונת הוא"ו, וה' אצבעות שביד וה' אצבעות שברגל זהו ב' ההי"ן שבשם הוי', וי"ל שלכן יש עשר אצבעות בידים ועשר אצבעות ברגלים כמו בש' הוי' במלוי ההי"ן שכל ה"א הוא ב' ההי"ן (ה"ה) לכן במספר האצבעות יש ג"כ עשר אצבעות ביד וברגל, וע"י שבגוף האדם יש ציור ש' הוי' לכן הוא חומר מוכן לקבל צורת הנפש שציור החומר שבגוף מוכן לקבל צורת הנפש.
ובכ"ז יובן הכח שיש לנש"י להמשיך להיות לבבתני שיהי' נמשך בבחי' ב' לבבות הנ"ל שמפני שבכאו"א מישראל יש ש' הוי' ממש כנ"ל וכמ"ש כי חלק הוי' עמו, ובמ"ת כתיב פב"פ דיבר ה' עמכם שע"י הדברות שדיבר עם ישראל פב"פ נמשך ש' הוי' להאיר בגילוי בכאו"א מישראל, לכן ביכולתם להמשיך בחי' ש' הוי', שזהו עצמו ענין ב' לבבות הנ"ל, וזהו ההמשכה ברוחניות בעבודה כאופן ענין הגילוי שהי' בב' מקדשי' ב"ר וב"ש, כנ"ל שהם בחי' י"ה ו"ה, וע"י העבודה דעכשיו יהי' הגילוי לע"ל שגדול יהי' כבוד הבית האחרון מן הראשון, פי' הפשוט כמארז"ל ב"ב ג' סע"א רב ושמואל ח"א בבנין וח"א בשנים, אך יש מפרשי' שקאי על לע"ל וזהו יהי' שיהי' גדול לע"ל דכתיב ביום ההוא יהי', ופי' יהיה שו"ה יהי' שוה כמו י"ה, ונמצא כי יהי' הגילוי יותר מכמו שהי' הגילוי בב"ש שאז קיבלה ה' תתאה ע"י וא"ו, ולע"ל תקבל מהיו"ד עצמו, אך לשון גדול יהי' כבוד הבית האחרון מן הראשון סובל שגם מב"ר יהי' גדול, וכמו שהוא לפי פי' הפשוט כו', והענין הוא דבכדי שתקבל בחי' ה' תתאה מן היו"ד עצמו בהכרח שיהי' נמשך שורש ההמשכה ממקום גבוה יותר נעלה, וזהו שגדול יהי' גם מן הראשון כו'. וזהו על מנת שיבא ארי' במזל ארי', דהנה יש ארי' בקדושה, וכמו"כ יש בלעו"ז, והענין הוא דארי' דקדושה פי' במאו"א אות א' סק"א, ארי' מצד החסד שם ע"ב יש בו רי"ו אותיות, ובת"ז תיקון ע' דקל"ב א' איתא דאדם דבריאה דאיהו קדמון לכל הקדומים רכיב בארי' כו', ובכס"מ שם פי' אדם דבריאה כתר רכיב בארי' חסד, וי"ל שכוונתו שכמו בכלליות אדם דבריאה הוא א"ק בפרטיות האצי' הוא בחי' כתר, וא"כ עכ"פ משרז"ל בילקוט ע"מ שיבא ארי' הוא התגלות הכתר.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור