ומהו ענין ז' ברכות אלו שאומרים אותם בכל יום כו'. והענין הוא דהנה בזהר פי' ז' ברכות אלו כנגד ז' נהורין עילאין, ובכתבי האריז"ל פי' שהם כנגד ז' היכלות דבריאה והוא ג"כ מהזהר, ובאמת ב' הפי' אמת. דהנה ארז"ל משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע, ולכאו' צ"ל מהו ענין השבועה שמשביעין אותו הלא מצינו כמה מצות שהם חמורין יותר משבועה שיש בהם כריתות ומיתות ב"ד משא"כ שבועה כו', וגם מהו השבועה שמשביעין את הנשמה הלא הנשמה היא בודאי צדיק כו' ואיך משביעין אותה על הגוף שלא יחטא ויהי' צדיק כו'.
אך הענין הוא דהנה במד"ר ע"פ בחדש השביעי פי' ג' פירושים הא' כפשוטו, הב' בחדש השביעי בירחא דשבועתא שבו נשבע הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה, הג' ל' שובע שחודש זה משובע בכל, והיינו שהוא משובע ברוחניות ובגשמיות, ברוחניות היינו שבו ר"ה ויוהכ"פ וסוכות ולולב שיש בו כמה מצות שאינם בשאר חדשי השנה, ובגשמיות כי חדש זה הוא חדש האסיף שכונסין כל התבואות מן השדה בחדש זה. ובזהר ס"פ מקץ פי' ג' פירושים אלו על פסוק אחר והיינו ע"פ ובשמו תשבע פי' הא' כפשוטו היינו ל' שבועה, הב' ל' שבע כי נת' שם שיש ז' דרגין עילאין וז' דרגין תתאין, ופי' בשמו תשבע להמשיך מבחי' שבע דרגין עילאין בבחי' שמו, והפי' הג' ל' שובע כי בסוף המאמר מפרש זה על ז' שני השובע וז' שני הרעב והיינו כאשר נמשך מבחי' ז' דרגין עילאין מזה נמצא ענין השובע למטה בארץ, וכאשר אינו נמשך מבחי' ז' דרגין עילאין אזי יכול להיות ז' שני הרעב ח"ו.
ב) ולהבין ג' פירושים אלו שהם ל' שבע ול' שבועה ול' שובע, יובן בהקדם ענין התפלה כי הנה כתיב תפלה לאל חיי שבחי' מל' הוא תמיד בבחי' תפלה וכמ"ש למען יזמרך כבוד, אלקים אל דמי לך אל תחרש, וכתיב צמאה לך נפשי כמה לך בשרי כו', וידוע שדוד אמר זאת על שורש מדרגתו למעלה שהוא בחי' מל', ופי' תפלה הוא ל' התחברות מל' נפתולי אלקי' נפתלתי עם אחותי כו', והיינו כמ"ש ואני תפלה שאני הוא בחי' מל' הוא בבחי' תפלה ל' התחברות תמיד למעלה כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור