(ב) וענין שאו שערים ראשיכם י"ל ע"ד והאופנים ברעש גדול ועי"ז דוקא ממשיכים להיות ברוך כבוד הוי' ממקומו. וכעין זה משמע בזח"ג פ' פינחס דרנ"ג ע"ב. ועד"ז שאו שערים הם מדות דאצילות כמ"ש הבחיי פ' ויחי ס"ד ג' ע"פ עד תאות גבעות עולם כי שערים ל' מדה ושיעור. וא"כ הם ענין מרכבתא עילאה ושאו שערים ע"ד והחיות נושאות כו'. גם כי ז"א בעתיקא אחיד ותליא. ועמ"ש בתו"א פ' יתרו בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה ולכן ועי"ז ויבא מלך הכבוד:
(ג) זח"ג פינחס רנ"ג סע"ב פי' שערים נש"ב א"כ לפי"ז ויבא מלך הכבוד שיתפשטו בהם ל"ב נתיבות חכמה כענין שפירשו לבנון דהיינו ל"ב נ"ח עם נש"ב. כמ"ש במק"מ ר"פ שמות ע"פ אתי מלבנון כלה. עוד פי' שערים נה"י כי הם ב' מזוזות ומשקוף ראשיכם חג"ת כו'. ובמא"א אות שי"ן סעי' ס"ב ותחלת אות נו"ן נש"ב כו' ביסוד דבינה והן שערים לקבל בהן היסודות נתיבות דדכורא כו' וזהו שאו כו' ויבא מלך הכבוד ל"ב נתיבות חכמה שהם נתיבות דדכורא כו'. והו"ע יחוד דאו"א שהוא המשכה הבאה מאוא"ס ממש כמ"ש בלק"ת פ' אמור בביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י ובביאור השני ע"פ יונתי בחגוי הסלע ספ"ג. ויובן זה בעבודה עפמ"ש בלק"ת פ' מטות בד"ה עיני כל אליך ישברו כו' ועפמ"ש בד"ה ושמתי כדכד גבי ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ ע"ש פ"ה שמבחי' נש"ב נמשך אהבה ברשפי אש ומבחי' ל"ב נ"ח נמשך אהבה פנימית בחי' חפץ כו' ועמ"ש מענין מוחין דאימא ומוחין דאבא בד"ה מצה זו ובד"ה ושאבתם מים ובענין תשוב ה"י במילוי יו"ד בד"ה ראה אנכי נותן פ"ב שהם רצון וחפץ ע' בד"ה ואהי' אצלו אמון גבי זמירות היו לי כו' לפ"ז נודע בשערים בנש"ב בעלה יסוד אבא אף שעיקר המשכתו בשער החמשים מ"מ נודע בשערים כו'. וזהו פי' שופטים כו' בכל שעריך פי' כל הם נש"ב כמ"ש בד"ה עיני כל וזהו בכל שעריך אשר נותן לך פי' כי כל אותיות לך:
(ד) ת"ז ל"ד א' תיקון י"ח קול דודי דופק פתחי לי. פתחו לי שערי צדק. שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד. וענין פתחי לי קאי על יסוד דנוק' שהיא הכלי לגילוי ההשפעה שהוא ענין התקשרות המקבל בבחי' ביטול וכלי ריקן שיקבל אור ושפע והו"ע חותם שוקע ועי"ז ויבא מלך הכבוד בחי' חותם בולט גילוי האור מלמעלה. מלך ישראל וגואלו כו'*:
(ה) בת"י פי' ב"פ שאו שערים ראשיכם. הא' תרעי דבית מקדשא כנ"ל. הב' זקיפו תרעי דגנתא דעדן. א"כ לפי"ז י"ל ג"כ בפי' ב"פ ויבא מלך הכבוד ג"כ ב' בחי' עדמ"ש בזח"ב ר"פ יתרו אית מלך לעילא שהוא עת"י מל' דא"ס המאיר בבינה. הב' איתמלך לתתא ר"ל מל' דאצילות. אך יש לפרש ג"כ על ז"א והוא הנק' מלך הכבוד. אפשר לפי שמאיר ע"י המל' הנק' כבוד תתאה. או שז"א נק' כבוד עילאה לגבי מל' כמבואר בד"ה כי על כל כבוד חופה. ולכן שאו שערים ראשיכם היינו היכל קדה"ק כי יחוד זה הוא בהיכל קדה"ק דבריאה. ונק' חדר המטות. ולכן נאמר כאן ה' גבור מלחמה. שזהו בז"א שנק' איש מלחמה. ואח"כ נאמר שאו שערים ראשיכם פ"ב היינו תרעי דג"ע. כי גן עדן העליון י"ל בינה. עדן הוא חכמה. ונהר יוצא יסוד אבא להשקות את הגן בינה. ותרעי דג"ע הם חג"ת. ויבא מלך הכבוד עת"י כמש"ל ס"א בשם הרמ"ז. שנק' מלך הכבוד לפי שמלבושו כבוד עילאה. ועוד כי הראני נא את כבודך פי' ברע"מ פ' פינחס דרנ"ה ע"ב שהוא בכתר. וא"כ מלך הכבוד הוא עת"י. ולכן נאמר הוא מלך הכבוד סלה כי סלה היינו בעתיקא בזהר ויקרא דף כ' ע"א ובמא"א סמ"ך סעי' ל"ח. והטעם כי סלה שאין לו הפסק נמשך מע"ק דוקא כמ"ש בענין כ"מ שנאמר לי אינו זז לעולם. וזהו ה' ימלוך לעולם ועד דהיינו ע"י ההמשכה מע"ק מלכותיה מלכות עלם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור