הזבובים כך המה כשלו ונפלו. ענין מרעים כמ"ש תלים כ"ב י"ז כי סבבוני כלבים עדת מרעים. וכתיב תלים ל"ז אל תתחר במרעים כו' כי מרעים יכרתון כו' וססי' צ"ב בקמים עלי מרעים תשמענה אזי כו' וסי' צ"ד י"ו מי יקום לי עם מרעים כו'. והעצה לזה ענין התרועה וז"ש וכי תבאו מלחמה כו' והרעותם כו' ופי' הש"ך שעי"ז תעשה לו רעה. כי על ידי התרועה שהוא ג"כ לב נשבר. ע' קורק' ג' שרשים בענין רוע ל' רעה מרעים כנ"ל ולשון תרועה ולשון שבר כמו תרועם בשבט ברזל תלים ב'. ועי"ז נופלים המרעים שקטרוגם מצד הרע שבישראל אבל עי"ז שנשבר הלב עי"ז נופלים ואז גם מלאך רע עונה אמן בע"כ וזהו צרי ואויבי לי. וכמ"ש אשריך ישראל כו' ויכחשו אויבך לך בפ' הברכה. מרעים לאכל ע"ד והסתרתי פני מהם והיה לאכל בפ' וילך ל"א י"ז. גם ע"ד חיה רעה אכלתהו בפ' וישב וכן ואכל העוף את בשרך ובפ' תבא כ"ח כ"ו והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים פי' נבלתך הנובלות שלך וגם כמ"ש בישעי' א' כ' ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלי. וענין בשרי יש לפרש גם ע"ד מי יאכילנו בשר דקאי על עריות וכמ"ש ובשר מבשרי והמכוון שעי"ז מקטרגים. גם הגוף נק' בשר אדם. שאר בשרו. גם ע"י אכילת עץ הדעת. וע' בזהר ר"פ נח ע"פ קץ כל בשר. אך כיון שהוי' אורי וישעי. היפך והסתרתי פני מהם והיה לאכול. א"כ אדרבה יפלו המבקשים לאכול. שהרי נאמר וסגר פום אריותא בדניאל ו' כ"ב. וגם ונהפוך הוא כמ"ש ואכלת את כל העמים. ר"פ עקב ז' י"ו. וזהו צרי ואויבי לי שנעשו לי לבחי' לחם וכדכתיב כי לחמנו הם סר צלם מעליהם בפ' שלח י"ד ט'. והיינו הצל והמקיף שלהם בחי' כאהלי קדר והוא דבחי' לבונה סר מהם ואזי לחמנו הם. וזהו"ע ויחשוף יערות ע"ד מחשוף הלבן להסיר מהם בחי' לבונה הנ"ל. רבות אחרי פכ"א קפ"ח ג' בקרוב עלי מרעים אלו שרי העכומ"ז לאכול את בשרי כו' באין ומקטרגין כו' אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות כו' (עמ"ש בד"ה ולא אבה בלק"ת פ' תצא) צרי ואויבי לי היינו ביוהכ"פ שאז אין יכול לקטרג כי השטן בגימ' שס"ד כו' שכל ימות השנה מקטרג וביוהכ"פ אינו מקטרג. והי"מ פי' הטעם משום ענין שני שעירים. ועמ"ש בלק"ת שם בענין ויהפוך ה' לך את הקללה לברכה כו' ע"יגילוי שם הוי' דלעילא מהשתלשלות מגלה עמוקות. וממילא מובן שעי"ז צרי ואויבי לי. כיון שזדונות נעשו כזכיות. א"כ מלאך רע עונה אמן בעל כרחו:
ג אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח. רבות שם אמרו ישראל אם תחנה עלי מחנה של ס"מ לא יירא לבי שהבטחתני בזאת יבא אהרן אל הקדש וע"ש דהרבה בחי' נק' זאת. התורה מילה שבת ירושלים שבטים יהודה ישראל תרומה מעשרות קרבנות. והם עשרה דברים י"ל כנגד ע"ס שבמל'. ובמ"א נתבאר דהנה כתיב ה' איש מלחמה והיינו שזה שיהי' הוי' בחי' אש דהיינו מה שמשפיע לכנס"י שהיא הנק' אשה. ע"ז הוא המלחמה של ס"מ ומחנהו שהם רוצים למנוע בחי' יחוד זה שלא יהי' גילוי אלקות למטה שזהו ענין איש כ"א יהי' העלם והסתר ע"י דסליק לעילא מבחי' איש כו' ומזה יומשך תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש כו'. אך מלחמה זו הוא להוי' מלחמה לה' בעמלק. וכמ"ש אם תגביה כנשר משם אורידך נאום הוי'. והנה כנס"י נק' זאת כמ"ש לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת. וזהו מאת הוי' היתה זאת וע"ז נאמר בזאת אני בוטח ולכן לא יירא לבי ממחנה הנ"ל כי כביכול למענו יעש למען שמו וכמ"ש סד"ה שובה ישראל עד בפי' כי עמך הסליחה למען תורא אשר תכלית כל הבריאה למען תורא כמ"ש סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא כו' והוא הנק' זאת וזהו אמת ואמונה כל זאת וקיים עלינו וזהו וכסיל לא יבין את זאת בפרוח רשעים כו' להשמידם עדי עד:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור