לאחדותו ית'. כיון דבאמת אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים. וע' בת"א ס"פ מקץ בד"ה מזוזה מימין בענין פי' כי גדול הוי' ואדונינו מכל אלקים דר"ל מק"כ צירופי אלקים ולכן כל אשר חפץ הוי' עשה. וצ"ל ביטול היש לאין. וזהו חיבור ויחוד המל' עם התפארת. אבל ענן חובא קדמאה שרצו להיות יש ודבר נפרד ושיומשך להם השפע מבחי' שם אלקים לבד. וזהו שהפרידו המל' הנק' עה"ד מת"ת הנק' עץ החיים שלא רצו בגילוי שם הוי' להיות ביטול כביטול זיו השמש בהשמש. כ"א עמלו תחת השמש בבחי' מל'. וע"ז נאמר מה יתרון לאדם כו'. אלא העיקר צ"ל וידעת היום כו' כי הוי' הוא האלקים. ונק' שמש ומגן כו'. ואזי גם עה"ד מתקשר לעץ החיים. וזהו"ע אלקים חיים ומלך עולם. והנה המל' נקרא תאנה. כמ"ש במק"מ בפ' בראשית דכ"ח ע"ב. והיא בודאי קדושה העליונה והיא משבעת המינים שנשתבחה א"י בהן ארץ חטה ושעורה גפן תאנה. ונאמר כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם. וכמ"כ למ"ד עה"ד חטה היתה. חטה היא ג"כ המל' אלא ר"ל שהפרידו המל' מן התפארת בסוברם שעי"ז יהי' העולם יש ודבר נפרד. ויהי' רק בחי' מלך אלקים על גוים. ולא רצו גילוי שם הוי'. ומבחי' תאנה כשהפריד אותה ממקורה לכן מזה נמשך תואנה לעולם דהיינו יללה ובכי דכיון שהפרידו אותה משם הוי' הרי רגליה יורדות מות כנ"ל. לכן אח"כ כשעשו תשובה נאמר ויתפרו עלה תאנה שארז"ל במד"ר שם פ' בראשית פי"ט א"ר יצחק קלקלת עובדך סב חוט וחייט. ור"ל כיון שהחטא הי' שהפרידו המל' הנקרא תאנה מתפארת שהוא עה"ח וזהו קלקלת עובדך. סב חוט וחייט ר"ל לייחד ולחבר המל' עם התפארת דהיינו יחוד הוי' אלקים. וזהו ע"ד פתחי לי אחותי וארז"ל פתחי לי כחודה של מחט. כי אחותי לשון איחוי וחיבור לחבר היש עם אין שלא יהי' נפרד ועי"ז ואני אפתח לך. וזהו"ע בן פורת יוסף פורת אותיות תופר שהצדיק יסוד עולם הוא השושבין המייחד ומחבר ת"ת ומל' שהוא ענין שמש ומגן הוי' אלקים וכמ"ש בזהר שמות ד"ג ע"ב שמש ומגן דא ברית קדישא. ובמד"ר בקהלת בפסוק ועת לתפור והיו לאחדים בידיך דהיינו חיבור ב' העצים של יוסף עץ אפרים ועץ יהודה ע' בד"ה ויגש אליו יהודה דהיינו חיבור ת"ת ומל' שהם עה"ח ועה"ד שיתחברו יחדיו. ועי"ז ובלע המות לנצח. וע' בלק"ת פ' במדבר סד"ה והיה מספר בנ"י בענין ונקבצו בני יהודה ובנ"י יחדיו חיבור בחי' כי אל דעות הוי' כו' ע"ש. ועד"ז נאמר ויתפרו עלה תאנה שחיברו ותפרו עה"ד לעץ החיים שיהיו לאחדים. היפך ענין המקושש עצים ביום השבת כו'. וזהו סב חוט וחייט. עיין בלק"ת בשה"ש בד"ה נאוו לחייך בתורים ושם פ"ג בענין צוארך בחרוזים שהוא בחי' הקל קל יעקב בריח התיכון תפלה ותורה. ע"ד כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה דפי' מדברך היינו ע"ד שנאמר אם מחוט ועד שרוך. גם ח"י ברכאן דצלותא הם נגד ח"י חוליות השדרה שבהם נמשך חוט השדרה שהוא המשכת הדעת כמ"ש במא"א אות חי"ת סעי' י"א וכן כל העוסק בתורה בעוה"ז שדומה ללילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד וזהו סב חוט וחייט היינו ע"י קול יעקב תפלה ותורה. ולכן יוסף הוא התופר כי אלה תולדות יעקב יוסף. וזהו ענין מאמר הזהר אבל לגבי ציצית ויתפרו עלה תאנה. והיינו כי בציצית נאמר ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת. ות"א חוטא דתכלתא וכן נקראו בגמרא ד' חוטין. וע"י חוט זה הוא התפירה והיחוד לחבר כנס"י להקב"ה. ועי"ז וראיתם אותו כו' ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים כו'. כי ענין זונים זהו כשמפריד עה"ד. אבל ע"י חוט דתכלת הנ"ל שבו ויתפרו עלה תאנה להיות ביטול היש ועי"ז ולא תתורו כו' ומזה נמשך ויעשו להם חגורות חגור חרבך על ירך גבור שהוא ק"ש רוממות אל בגרונם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור