(ה) ע' זח"א דע"ז סע"ב בפ' לך מענין אלקים אל דמי לך דמפרשו על המל' שאומר לה שתהי' באתעדל"ת תמיד להמשיך יחוד נהורא חיורא דז"א בנהורא אוכמא וכענין הנז' בזח"ב וארא דכ"ח סע"ב בפי' ארוממך אלקי המלך כו'. והענין כמ"ש בזהר פ' וישב דקפ"א סע"א אשר מחמת שאין יחוד שמשא וסיהרא מזה נמשך שאין לך יום שאין קללתו מרובה כו'. כי מפני שהמל' בנינה בן הגבורות שהם צמצומי' רבים לכן מזה יוכל להיות יניקת החיצונים משא"כ מהחס'ים הממשיכי' גילוי האור לא יוכלו לקבל. וכמ"ש במ"א ע"פ אם בן הוא כו' ואם בת היא וחיה. וגם כמ"ש בת"א בד"ה ענין הברכות איך מעלמא דאתגליא ומשם יפרד כו' יוכל להיות יניקה כו' וע"כ צ"ל חותם בברוך כו' ובמא"א ח' סעי' ס"ח חותם כו' ביסוד דנוק' לבלתי ימשל זר שם כו'. ובי"נ שם משמע דצדיק נק' חותם. וכן בפרד"ס ערך חותם שהמל' מקבלת החותם ע"י היסוד. וכן בלק"ת בשה"ש ע"פ שימני כחותם ענין חותם בולט יסוד דדכורא וחותם שוקע יסוד דנוק'. לכן א"ש שהמל' מקבלת החותם ע"י יסוד כו'. וא"כ ח"ו בריחוק סיהרא שהיא מל' משמשא שהוא ז"א. הרי ממילא אין בחי' חותם הנ"ל ולכן יוכל להיות ח"ו יניקת החיצוני' ע"ד אלקים באו כו' טמאו את היכל כו'. ואי לזאת אלקי' אל דמי לך לעורר באתעדל"ת להמשיך בחי' סימני כחותם כו' שה"ע יחוד העליון כו'. ועמ"ש מכ"ז בישעי' סי' ס"ב ע"פ על חומותיך ירושלים כו' אל דמי לכם. ושם סעי' ז':
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור