(ג) עוי"ל ההפרש בין חכמה ובין השכל וידוע אותי עדמ"ש באדר"נ פכ"ט מי שלמד הלכות ולא למד מדרש לא טעם יראת חטא:
(ד) עוי"ל ע"ד מ"ש ברבות בחקותי פל"ה דר"ו ע"ד הלומד ע"מ לעשות זוכה להקביל רוח הקדש מה טעם למען תשמור לעשות כו' ואז תשכיל. ואין תשכיל אלא רוח הקדש שנאמר משכיל לאיתן האזרחי. וא"כ פי' השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד כו' כי באלה חפצתי היינו הלומד ע"מ לעשות משא"כ החכם בחכמתו וזהו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. וכ"כ בשערי תשובה להרר"י שער ב' סעי' יו"ד כיון שקבלו עליהם לעשות מעלה עליהם כאלו עשו כו' וזהו ענין נעשה ונשמע הובא בר"ח בהקדמה ד"ב סע"ב. וז"ש השכל כו' עושה כו':
(ה) עוי"ל ע"ד אין הנבואר שורה אלא על חכם גבור ועשיר כו' והשראת הנבואה נק' השכל כנ"ל מהרבות בחקתי פל"ה והיינו כי חכם בחכמתו זהו מצד חכמה שבנפש אכל השכל זהו המשכת החכ' מלמעלה כו':
(ו) רבות פ' מטות דרפ"ג ע"ב ע"פ ומקנה רב היה לבני ראובן כו'. ג' מתנות נבראו בעולם זכה באחת מהן נטל חמדת כל העולם זכה בחכמה זכה בכל זכה בגבורה זכה בכל. זכה בעושר זכה בכל.
(וע' בענין ג' מתנות ברבות בראשית פ"ו התורה והמאורות והגשמים ונתבאר במ"א שהמתנה באה מכתר ששם הנדיבות ורב חסד. וג' מתנות י"ל חב"ד. וגם כאן י"ל כן. כי גבורה מבינה הנק' כח. ועושר מקו האמצעי שת"ת עמודא דאמצעיתא נק' עשיר ברע"מ ר"פ תשא וכש"כ הדעת) אימתי בזמן שהן מתנות שמים ובאות בכח התורה. אבל גבורתו ועשרו של בו"ד אינו כלום שכן שלמה אומר קהלת ט' שבתי וראיתי כו' ולא לגבורים החכמה וגם לא לחכמים לחם כו' וכן ירמי' אומר אל יתהלל החכם בחכמתו וכו'. תנא שני חכמים עמדו בעולם כו' אחיתופל מישראל ובלעם מעכומ"ז ושניהם נאבדו כו' ע"ש. ועיין ברבות בקהלת ע"פ שבתי וראיתי. דמפרש ואומר וגם לא לחכמים לחם גם על יעקב ועל שלמה כו' עכ"פ מובן מהרבות דפי' אל יתהלל החכם כו' היינו כשאינן באות בכח התורה. ועמ"ש בענין וגם לא לחכמים לחם בלק"ת בד"ה כי תצא כו' בפי' וגלחה את ראשה דקאי על מותרי מוחין כו':
(ז) ובזח"ב תרומה קנ"ח ב' פי' נביא דהוה אשתמודע בה צווח ואמר למארי תורה חכמים באורייתא ועתירין בה ושמחים בחלקם. צווח לגבייהו ואמר כה אמר ה' אל יתהלל החכם בחכמתו וגו' כ"א בזאת יתהלל כו'. וצ"ל דהכוונה כי כח בחי' בזאת שהוא יראה היא העיקר וכמשארז"ל פ"ב דשבת דל"א סע"א ע"פ והיה אמונת עתך חוסן כו' דקאי על שיתא סדרי משנה. ואפ"ה אי יראת ה' היא אוצרו אין כו'. ועמ"ש בבה"ז וישלח קע"ה ב' ע"פ כי ישרים דרכי ה' כו' שעיקר התורה ל"ב נתיבות חכמה להמשיך בהן דרך הוי' המשכת הקו מאור א"ס. והיינו ע"י יראת ה'. ועד"ז הוא משארז"ל על מה אבדה הארץ. על שלא ברכו בתורה תחלה כו'. ת' י"ז א' ב' ס"ג ב'. כ"א בזאת ת' ל' ג' ל"א א' ל"ד א' ט' א' י"ד ב' נ"ז ד':
(ח) וע' עוד מענין אל יתהלל חכם בת"ז תיקון כ"ב דס"ג ע"ב וכ' ע"ז הכס"מ ועיין בדף ל"א ע"א וע"ב והוא בתקון י"ח. ושם ביאר הכס"מ וז"ל ושמעתי כי יש רמז נכון לזה בזה הפסוק יתהלל המתהלל השכל וידוע כי מלבד רמז ר"ת יקק"ו עוד רומז אל יתהלל חכם בחכמתו הגם שיעלה ז"א לחכמה שאז נקרא חכם בחכמתו אין זה הילול ושבח כ"כ אל יתהלל הגבור בגבורתו שיעלה ז"א לבינה בצד הגבורות לשמאל שאז נק' גיבור על שמה הנקרא בעל הגבורות. אל יתהלל עשיר ז"א כשעולה בקו אמצעי ת"ת הנק' עשיר לדעת עליון כמ"ש ברע"מ פ' תשא קפ"ז ב' העשיר דא עמודא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור