הם רק ע' וכמו מאה ברבות הם מהכתר והם חשבון מאה היינו כשהכתר מאיר בז"א בבה"ז פ' חיי וע"י התורה מקבל הדבור מעצמיות החכ' שלא ע"י ז"א. בד"ה והי' מדי חדש. לכן עמל תורה גבוה מעמל שיחה. חיי עולם לגבי חיי שעה. וע"כ היא אורך ימיך כענין במה הארכת ימים כו' כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו ולכן דוקא בימי דוד אימעוט שני שמקבל מז"ת דאדם אבל מקודם והיו ימיו ק"כ שנה י"ל שהיה הדבור מקבל מג"ר כמ"ש בזהר פ' חיי דקכ"ג א' בענין חיי שרה מאה שנה שרשם מהכתר עשרים שנה שרשן מחו"ב והן חיי שרה מל'. נמצא שרש ק"כ שנה נמשך מכח"ב ולכן כמ"כ היו ימי משה. ולכן חיוב מאה ברכות להמשיך מהכתר כו'. ואפ"ל בפי' כי היא חייך ואורך ימיך מלבד כפשוטו עוד זאת שגם במיעוט הכלים שהם הימים דע' שנה יומשך ריבוי האור ואורך ימים מימים דא"א ויומשך אור א"א בז"א כו'. ע"ד ישר יחזו פנימו זח"ג פ' ויקרא דט"ו סע"א וז"ש בברכת אה"ע בית ישראל עמך אהבת כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה כו':
(ה) שבעים שנה נמשכו מז' מדות מחסד עד מל'. יש להעיר מהמד"ר אמור ס"פ כ"ט כל השביעין חביבין כמ"כ בחי' יו"ד השביעין מאיר בחי' שיבה שלמעלה מזקנה. זקן שקנה חכמה. ושיבה בחי' כתר. ע' רבתי דשמע ע' סנהדרין. ואם בגבורות שמונים בינה. להעיר מן המופלא שע"ג ע' סנהדרין כנור של שמונה נימין משה ואצלתי כו' על ע' הזקנים:
(ו) בהם י"ל כי שורש בהמה בהמות הוא בהם והיינו כי ירידת נה"א בגוף הוא רק בשביל לברר נפש הבהמית ע' בלק"ת פ' תצא בד"ה כי תהיין לאיש. ובפ' בחקתי בד"ה אם בחקותי מבואר בע"ח:
יז ויהי נועם. הקדמת ספר העיקרים. עמה"מ כ"ג ד'. ק"י ב'. רבות נשא פי"ב דרמ"ט א'. זח"א ח' א'. י"ז ב'. פ' ב'. קמ"ב ב'. קצ"ז ב'. קס"ו. של"ה רנ"ז ב' של"ה א'. ס"ח תע"ח מ"ע פ"ז ק"ד. בחיי קכ"ח ד':
(א) ז"ל הבחיי פ' פקודי קכ"ח סע"ד. ע"פ ויברך אותם משה מה ברכה ברכן. אמר יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם מיד אמר ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו מפני שתחלתו תפלה למשה איש האלקים. וטעם מעשה ידינו נשיאות כפים שעשה אהרן ביום ההקמה שזה לשון עלינו (הג"ה ועמ"ש בפי' שאו ידיכם קדש בד"ה צאינה וראינה וגם ע"ז י"ל כן עכ"ה) ומעשה ידינו כוננהו על ההצלחה במעשה ידיו ולא כדעת רד"ק שהוא לשון כפול עכ"ל:
(ב) רבות נשא פי"ב דרמ"ט ע"א ויברך אותם משה מה ברכה אמר ויהי נועם ה' אלקינו וגו' אמר להם תשרה השכינה במעשה ידיכם עכ"ל. וע' בת"א פ' תצוה סד"ה ועשית בגדי קדש:
(ג) זח"א דף ח' סע"א ומעשה ידינו כוננהו דא ברית קיימא דחתים בבשרא דבר נש:
(ד) שם די"ז ע"ב בשעה שישראל אומרים במוצאי שבת ומעשה ידינו כוננה עלינו זהו פעולה לענין גיהנם יעו"ש:
(ה) פ' לך ד"פ ע"ב נעמי זו נשמה ואמאי אתקרי נעמי משום ויהי נועם ה' אלהינו:
(ו) תולדות קמ"ב ב' ות"ח שופרי' דאדה"ר רזא איהו דמהימנותא עילאה תליא בההוא שופרא ובג"כ ויהי נועם ה' אלקינו עלינו. וכתיב לחזות בנועם ה' ודא הוא שופריה דיעקב ודאי וכולא רזא עילאה איהו עכ"ל:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור