מל' שמתחדש בכל חודש הרי חידוש זה נמשך ג"כ מאור השמש שמאיר בה כל חודש ולכן נאמר אין כל חדש תחת השמש. כי הכלל הוא עיקר התחדשות מאין ליש הוא להיות התהוות ח"ע מא"ס ב"ה שאינו בגדר חכמה אבל מחכמה ואילך אינו נק' מאין ליש רק השתלשלות וכו'. וז"ש המחדש בטובו בכל יום תמיד מע"ב היינו בזריחת השמש בכל יום ממקורו א"ס ב"ה כנ"ל. ולכן כותבי' בכתובה ואנא אפלח ואוקיר ואוזין וכו' כי הז"א מקבל ההמשכה ועל ידו ניזונית המל' הנק' נוק'. ולפ"ז ק' דמזמור זה שהוא שירות הפרות דבי"ע כשנושאי' ומעלי' את המל' מבי"ע לבית שמש והוא עלי' סיהרא לשמשא איך נק' שיר חדש והלא תחת השמש אין כל חדש והרי שיר זה הוא תחת השמש שהמל' עולה לבחי' בית שמש. אלא שע"ז מתרץ כי נפלאות עשה פי' הפלא הוא שאדרבה מבחי' מל' יומשך ההתחדשות ממש ויותר מבז"א עכשיו שהרי הז"א הוא מקבל הארה חדשה זו מהכתר כמ"ש והחכמה מאין תמצא משא"כ המל' לע"ל תהי' בבחי' כתר עד שממנה ממש יומשך נשמות חדשות ממש. וז"ס אחעט"ב עטרת דוקא. וז"ס דוד הגדיל וסוד עילוי הלבנה ותהי' המל' עצמה בחי' נפלאות. וז"ש מאת הוי' שהוא ז"א היתה זאת בחי' נוק' ומקבל מבחי' מל' שבחי' היא דהיינו המל' תהי' בחי' נפלאות בעינינו. וז"ס ואנכי אהי' לך למשנה כי ב"ן יהי' במדרגת ס"ג וא"כ ש' מ"ה יהי' מקבל ממנו. דכמו שעכשיו מט"ט הוא בחי' משנה שמלביש לז"א ועל ידו ההנהגה ע"ד כי מרדכי משנה למלך. וזהו היש לך לדבר אל המלך או אל שר הצבא. וכן ענין אבימלך ופיכל שהוא ז"א ומל' הנק' פי דבי' כל כו'. כמ"כ לע"ל יהי' בחי' עולם התיקון לגבי עולם התהו בחי' משנה למלך וכו'. וזהו שהפרות דוקא אמרו שיר חדש היינו ע"י בירור ב"ן שהוא נה"ב ויתעלה בס"ג אז יומשך שיר חדש. והיינו גלוי בחי' שלמעלה מהשבירה ותיקון. ויש שירה חדשה ושיר חדש דו"נ ע' בפי' המלות בסדור ע"פ שירו להוי' שיר חדש וכו' ומ"ש בדרוש ל"ג בעומר. ולפי שאז יהי' עד דוד הגדיל עד שיהונתן יהי' למשנה לכן יהי' שיר הנ"ל שיר חדש שהוא בחי' משפיע כו'. וזהו הנני עושה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר שלא תצטרך לקבל מהז"א כמו עכשיו מה שהארץ מוציאה מאין ליש הוא רק ע"י השמש אבל לע"ל והי' אור הלבנה כו':
והנה פי' אין כל חדש י"ל עוד בעומק. דהנה בפע"ח שער הלולב פי' מכל מלמדי השכלתי שדהע"ה שהוא מל' מקבל מבחיק יסוד הנק' כל והוא מלמדי וממנו השכלתי. וע"ז נאמר אין כל חדש כי עיקר ההתחדשות הוא מה שנמשך מיסוד דעתיק לאצי' שע"ז נאמר המחדש בטובו בטובו דוקא דהיינו יסוד דע"י אבל יסוד ז"א שהוא בחי' תחת השמש ע"ז נאמר אין כל חדש. זולת מה שקבל ממוחי' דאו"א ומע"י הוא משפיע למל' שהיא מקבלת ממנו בסוד מכל מלמדי השכלתי. וזהו ויתרון ארץ בכל היא שהיתרון וכח של הארץ נמשך לה מבחי' כל הנ"ל. וע"כ נק' כלה שמקבלת מכל. אבל לע"ל שיהי' מהמל' המשכת נשמות חדשות ע"כ מדרגת יסוד דמל' לע"ל יהי' יותר ממדרגת יסוד ז"א עכשיו להיות ממנה נמשך שיר חדש משא"כ בז"א אין כל חדש. וזהו מ"ש בשמחה ובטוב לבב מרוב כל פי' יותר מבחי' כל שאין כל חדש אבל ע"י העבודה וקיום מצות המלך יהי' שיר חדש וכו' נפלאות עשה כו'. וזהו ג"כ פי' ויתרון ארץ בבל היא ר"ל שיש לה יתרון על בחי' כל להיות אחע"ב וכמ"ש כיתרון האור מן החשך אור הוא בחי' שמש בחי' יום. וחשך בחי' מל' ויתרון האור הוא ע"י החשך בירור נה"ב כו'. וזהו שהכל ברא לכבודו פי' המל' נק' כבוד ולכן מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול כי על עיקר המלוכה הוא ביטול היש וחיצוניות כו'. ועיין בסידור בהערה לתיקון חצות כו'. והכל הוא יסוד כמ"ש כי כל בשמים ובארץ. מכל מלמדי וכו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור