אע"פ שאינו הגון. והנה בפרד"ס ערך חנון פי' ר"מ כי הוא בחסד. ואע"פ שאין ראוין כלל מצד הדין וכו'. ונ"ל כי המקום אשר נותנין מתנת חנם הוא למעלה במקום שאין דין כלל. והוא לפנים משורת הדין מכל וכל עכ"ל. ובזה יש לפרש משארז"ל באסתר אלא שחוט של חסד משוך עליה שהחוט הזה נמשך מבחי' כי חפץ חסד הוא חסד דע"י שאין שם דין כלל. וזהו חוט של חסד הארה מבחי' אור שנברא ביום ראשון כו' עיין זח"ב קמ"ט ע"א ומענין יומם יצוה ה' חסדו. בהרמ"ז נשא קכ"א. וע' מענין חן וחנון וחנוכה במא"א ח' סעי' צ"ב צ"ו צ"ז. כי חנוכה ג"כ המשכה מבחי' שאין אתעדל"ת מגעת כמ"ש בת"א סד"ה רני ושמחי בענין כי הנני בא וכו'. ולזה בדורו של משה ירד מן שהוא מבחי' על שהוא מבחי' שאין אתעדל"ת מגעת. ואמרו ע"ז שקר החן כיון שאין זה מצד עצם של המקבל כו' והבל היופי הבל אינו שקר. רק ענין שכלא חשיב. בפרד"ס ערך יפה נוף פי' דקאי על ת"ת ויסוד. י"ל ע"ד שפי' בלק"ת בד"ה הנך יפה רעיתי היופי בא מהתכללות כמה גוונין ות"ת כולל חו"ג וכו'. ועמ"ש ע"פ ורחל היתה יפ"ת ויפ"מ בד"ה אם לא תדעי לך היפה בנשים. וגם יש לפרש יופי זה על עסק התורה שהיא כלולה מחג"ת כו' וגם חכמת אדם תאיר פניו. וזהו שאמרו זה דורו של חזקיהו. שעסקו בתורה הרבה. וגם מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים. מה יפו דודיך אחותי כלה. י"ל קאי על תושבע"פ שנק' שדי אמו:
ס"ח תקנ"ו תקנ"ז ע"ש. של"ה מ"ז א' בהג"ה ראשונה. דנ"א א' דקדק ענין ירא את ה'. ולא נאמר אלקים. כי זה יראה פנימית. ועמ"ש במ"א בפי' את ה' את הטפל שיהי' טפל ובטל:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור