טוב ה' למעוז יכול לכל ת"ל ויודע חוסי בו כו' כיוצא בו טוב ה' לכל יכול לכל ת"ל ורחמיו על כל מעשיו ופי' הזר"ע לכל מעשיו שהם דומים לעושיהם ועושים רצון קונם עכ"ל והוא מהמדרש תנחומא, וכן הביאו בילקוט בתלים סי' תת"ח ע"פ אך טוב לישראל, אכן הש"ס פ"ק דברכות דף ז' ע"א דמפרש ורחמיו על כל מעשיו קאי אף על עוברי רצונו וע"ש בתוספות, א"כ א"א לפרש כמ"ש הילקוט הנ"ל, אלא כמ"ש בגמרא פ"ד דסנהדרין דל"ט ע"ב ר' אלעזר רמי כתיב טוב ה' לכל וכתיב טוב ה' לקויו משל לאדם שיש לו פרדס כשהוא משקה משקה את כולו, כשהוא עודר אינו עודר אלא טובים שבהם ופרש"י כשהוא משקה אינו מונע את המים לילך לטובים ולרעים לפי שאינו אלא טורח אחד, כך הקב"ה זן טובים ורעים בדבור אחד ממלא את כל העולם כולו טובה שהכל שלו (והוא רמז להשפעה חיצוניות הנ"ל דלהחיות העולמות, בהבראם בה' בראם אתא קלילא כו' ועמ"ש בלק"ת פ' ראה בד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו שנק' יש מאין שהיש נתאוה מבחי' אין והארה בעלמא) וכשהוא עודר דהוי' טורח לכל אחד ואחד אינו עודר אלא הטובים כך כשבא להגין מן הפורעניות ולשלם שכר אינו אלא לקויו עכ"ל (ואף דאצלו ית' אין שייך טורח אלא ר"ל שזה ההשפעה באה מבחי' פנימיות ולא מהארה בעלמא ע"כ אינו אלא לקויו כו' וכמ"ש בילקוט פ' בשלח רמז רנג בפי' מכון לשבתך פעלת הוי', יעו"ש ובמהרמ"א תלים ל"א ע"פ מה רב טובך כו' פעלת לחוסים בך משא"כ בבריאת העולם לא נזכר ל' פעולה, רק במאמר נבראו כו' ועמ"ש ע"פ כי שמחתני בפעלך כו'.
קיצור טוב ה' לכל, לכל מעשיו שעושים רצון קונם או הפי' לכל ממש וזהו השפע החיצונית אך שפע הפנימית עז"נ טוב ה' לקוו, ויש להעיר ממשארז"ל לע"ל כולו הטוב והמטיב כו'.
ברכות א' ז' ע"א, מציעא ז' דפ"ה ע"א, ירושלמי פ"ט דברכות, עה"מ עוא קכא"ג קנז ג קעה ד, מד"ר לו אבג, בקהלת צג ב קב א, זח"א עמוד קץ רלב שצה שצו, חב ל' קפט חג רו שעב תק"ל, ילקוט חא נהג ע' ב' רמו ג רסב א חב זא פב ד צב א צג א צז ב צט ב קיב ד רכז ד קמב רסח ד.
(ב) פ"ק דברכות דף ז' ע"א כי מטי ההיא שעתא ניים אמר ש"מ לאו אורח ארעא למעבד הכי ורחמיו על כל מעשיו כתיב, וכתיב גם ענוש לצדיק לא טוב, במשלי סי' י"ז ופרש"י לענוש את הבריות, וע"ש בתוספות מה שהקשו ותירצו, ויש להעיר ממ"ש בזח"א פ' נח דס"א ע"ב ממ"ש ובאבוד רשעים רנה ולפעמים לא משמע כן כענין מעשה ידי טובעים בים כו' וע"ש התירוץ ע"ד כי לא שלם עון האמורי עד הנה, ואפ"ל עוד בזה כי הנה יש בחי' ורב חסד שלמעלה מהצמצום שמשם נמשך ארך אפים לעוברי רצונו, כמ"ש בת"א בד"ה בשלח פרעה ובד"ה וארא אל אברהם. ואע"ג שעיקר העבודה להמשיך הגילוי משם לעושי רצונו דוקא וכמ"ש בת"א פ' בשלח בד"ה אשירה להוי' כי גאה גאה בפי' ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט. ובד"ה כי עמך מקור חיים בפי' השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך כו' מ"מ המכוון להמשיך מבחי' ארך אפים דוקא דשם כחשכה כאורה אלא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור