ע"פ מזמור לתודה, ע"כ גם באות חת ליכא ואו כו', ומזה יובן ג"כ טוב טעם למארז"ל כל האומר תהלה לדוד ג"פ בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב כי הרי הווין מורה על המשכת עץ החיים שזהו ענין העוה"ב, גם אפשר להעמיק יותר דגבי עה"ח כתי' ועל יובל ישלח שרשיו, כי עה"ח זהו ת"ת בריח התיכון, והוא מקבל מיובל שהוא בינה שבה התגלות עתיק, וא"כ בחי' וא"ו זה נק' בן העוה"ב, וזהו ג"כ פי' בינה בן י"ה כו', וזהו ג"כ ענין בעטרה שעטרה לו אמו כו'.
עוי"ל ענין הואו שבאמצע הפסוק מורה שבהפסוק יש שני ענינים וא"כ זה מורה על התחברות ב' בחי' משפיע ומקבל כענין זכור ושמור, וכמ"ש במדרש תלים סי' צ"ב ע"פ מזמור שיר ליום השבת כל עיסקא דשבתא כפול כו' ע"ש ועד"ז ארז"ל פ"ק דכתובות דף ה' סע"ב גבי כוננו ידיך, והוא מורה על יחוד וחיבור סוכ"ע וממכ"ע, ועמ"ש בת"א בד"ה כי אתה נרי בענין והוי' יגיה חשכי, ולפ"ז פי' ארוממך אלקי המלך זהו העלאת המל' ואח"כ ואברבה שמך היינו שם הוי' זהו המשכת אור הז"א במ', ובפי' המ"ח על תלים הבנתי פי' ארוממך זהו ע"ד מ"ש בת"א ר"פ בראשית בפי' והארץ הדום רגלי להגביה הרגל, וכמ"ש בזהר פקודי דרמ"א ע"א שזהו כדי שלא יתפשט השפע למטה במקום שא"צ כענין רגליה יורדות כו' ע"כ נק' בהמ"ק הדום רגלי ועד"ז אמר דוד ארוממך וע' בבה"ז פ' קרח בד"ה ועבד הלוי הוא בפי' בשעתא דאתקדש יומא, ובת"א סד"ה ויקהל משה גבי ואח"כ בגמר ותכלית ירידת השפע העליונה אז הוא בחינת שבת כו', וזהו עצמו ענין ארוממך כמ"ש בד"ה כי אתה נרי, ובהביאור שם.
זח"ג ק"כ א' ג"פ לחבר תהלה מ' לז"א ואנו אומרים רק בב' תפלות דס"ל כמ"ד תפלת ערבית רשות וממילא תתחבר כו' נמצא ג' ווין ויסע וכו'.
בגמרא פ"ק דברכות ד"ד ע"ב כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב ופרש"י ג' פעמים כנגד ג' תפלות, וקשה דאנו אומרים הג' פעמים אשרי בשחרית ובמנחה, ולא בערבית כלל וז"ל תשו' הריב"ש סי' ק"מ וז"ל שהאומר תהלה לדוד ג"פ בכל יום כו' ולזה נהגו לאומרו קודם תפלת שחרית וקודם סדר קדושה וקודם תפלת המנחה והם שלשה עכ"ל ועיין בב"י ססי' רל"ד דבערבית ודאי אין אומרים אותו רק אם שכח להתפלל מנחה ומתפלל ערבית שנים ס"ל להריב"ש דאומר באותה של תשלומין מנחה אשרי מקודם ומהרא"י בפסקיו סי' נ"ט ס"ל דאין אומר אשרי, ובש"ע שם סי' רל"ד ס"ב פסק כהריב"ש, נשמע מכולם דקודם תפלת ערבית אין שייך אמירת אשרי, וקשה כיון שתקנו לומר ג"פ כנגד ג' תפלות הרי תקנו אמירת אשרי בשביל תפלת ערבית ג"כ ומדוע יאמרוהו בשחרית קודם סדר קדושה, ולא בזמן תפלת ערבית, ומצאתי באליה רבא סי' קל"ב סק"ח וז"ל והא דלא תקנו אשרי נמי בתפלת ערבית שאין זמן תפלה בלילה ע"ל סי' ק"ח סק"ד וכלבו כתב שאין אומרים בערבית משום שהוא רשות, ומהרש"א כ' משום שאין אומרים קדושה בערבית ואשרי שייך לקדושה עכ"ל, ועל הכל אין מתורץ שהרי נתקן פ"א מהג"פ אשר בשביל תפלת ערבית א"כ ממנ"פ אם אין שייך אשרי בערבית לא יאמרו רק ב' פעמים, והנלע"ד כדברי הכלבו, והש"ס כאן י"ל אזלא לרבן גמליאל דס"ל תפלת ערבית חובה וכ"מ דהא ר' אלעזר אמר כן וי"ל דמסתמא ס"ל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור