לג
ט כי הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמוד. (ספד"צ פ"א שלה דף ד' ב, קנבא קעהב שמחא שנטב. ע"מ צגב. תד"ה ח"א פי"ח. בחיי דף ד' א') שבת פכ"ג דקנ"ב סע"א כי הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים. וע"ש בפרש"י ובמהרמ"א שם לפי שיש ב' טעמים במצות עונה כו' ע"ש. ולדבריו י"ל ענין זה להמשיך בחי' ונהר יוצא מעדן שז"ס מצות פריה ורביה כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה מלכות דרוש הראשון. וזה חטא בני אהרן שלא נשאו נשים ולא השמיכו בחי' ונהר יוצא כו', ובסש"ב פמ"ט ולבבך זהו האשה וילדיה שלבבו של אדם קשורה להן בטבעו כמארז"ל ע"פ כי הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים. וכ"מ מפרש"י בגמרא שם. וא"כ זהו ע"ד ע"כ יעזוב כו ודבק באשתו כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור