צד.     הקטלוג

צד. הקטלוג

כשהתחלתי לנהל את הספריה, ולערוך את הקטלוגים, בלי נסיון מוקדם, הרבי הדריך אותי על כל שעל.

בקיץ תשל"ז, כשנצטויתי לנהל את הספריה, דימיתי בנפשי שאוכל להסתפק בעריכת רשימה קצרה, בלי פרטים ביבליוגרפיים, ואז אוכל לערוך את כל הרשימה במשך פחות משנה, וכשמסרתי את רשימת 500 הספרים הראשונים שערכתי, כתבתי:

מצורפת בזה דוגמה של רשימת הספרים שאני עורך בספריית כ"ק אדמו"ר שליט"א.

התחלתי לפני כשבוע, ובינתיים ערכתי הרשימה לספרי התנ"ך ומפרשיו (כ-500 ספרים).

ברשימה זו אין שיטה אחידה כל כך, ואף ישנם אי דיוקים רבים – כי עדיין לא הורגלתי כל כך בעבודה זו. ותקותי לתקן בעתיד.

לפי אופן זה אני משער שאוכל לסיים את הרשימה לכל ספרי הספרי' עד לפני חג הפסח תשל"ח.

והרבי השיב לי:

נת' ות"ח.

בטח מתייעץ עם המומחים בזה – נוסף על הראי' (כפשוטה) בהרשימות הנדפסות וכו'.

חסרון בולט – מספר הכרכים (באלה שיותר מאחד). פורמט וכו' °4 °2.

להחזיר המצו[רף] ב[זה].

כלומר שהמזכירות תחזיר לי את הדוגמה שהכנסתי.

הפסקתי לשעה בעריכת הקטלוג, ועברתי לעסוק: א) בעריכת הספר צמח צדק מילואים, כדלעיל פרק ‎סט. ב) בסידור רשימת כתבי היד שבספריה, כדלקמן פרק הבא. ג) בסידור הספרים בארונות לפי מדוריהם.

בתחלת קיץ תשל"ח דיווחתי:

סיימתי לסדר את הספרים הנדפסים לפני הפסח – על מדפיהם, לפי מדוריהם, ולפי סדר הא"ב; אך מכל מקום עדיין לא התחלתי לערוך את הכרטסת באופן ממשי (אף שהתחלתי כמה פעמים, והפסקתי באמצע).

וכעבור איזה שבועות כתבתי שוב:

בנוגע למפתח ספרים הנדפסים, עדיין לא עלה בידי לברר בדיוק את הגדרתם של הסימנים °4 °2, וגם אצל הביבליוגרפים הדבר מעורפל קצת[35]. האם להמשיך בסימנים אלו – אף שיוקשה עלי לדייק בהם כל כך, או אולי לסמן בס"מ של גודל סידור האותיות – כנהוג בכמה מקומות.

והרבי השיב לי:

(להמשיך בסימנים אלו) ובספק לציין שניהם: °4-°2.

*

באמצע קיץ תשל"ח, כאשר כתבתי על איזשהו ספר "אינו תחת ידינו", כתב אלי (כדלקמן ריש פרק ‎צז):

הרי נמצאו בספרי'!! מתי יהי' הקטלוג? לואקסמַן שי' כבר יש בלה"ק ג[ם] כ[ן].

כתבתי על כך כעבור כמה ימים:

בהמשך למה שכתב אלי כ"ק אדמו"ר שליט"א "מתי יהי' הקטלוג", התחלתי לערוך מחדש את הקטלוג (התחלתי בספרי חב"ד – דפוסים ישנים).

והרבי שאל שוב:

(לערוך מחדש את הקטלוג), הַלמד איך לערוך? ע[ל] י[די] עיון בהנערכים כבר וע[ל] י[די] שאלת מומחה?

סיימתי את הקטלוג למדור הנ"ל, הכנסתי דוגמה וכתבתי:

מצורף בזה הקטלוג של ספרי חב"ד (דפוסים ישנים).

האם להמשיך גם בשאר המדורים באותו אופן.

והרבי השיב:

יתייעץ בהשייכים לעריכת (קטלוג), ויבחר אח[ר] ז[ה] בשיטה אחת וכן ינהג...

(דפוסים ישנים) הרי נכלל אמ[רי] ב[ינה] תשל"ו.

אינה מובנת השיטה דהמצו[רף] ב[זה]:

או[ר] הת[ורה] רק דבראשית ברדיטשוב. אמ[רי] ב[ינה] וביאו[רי] הז[והר] – כ[מה] וכ[מה] דפוסים.

נכלל בית אהרן ושירת משה – כנראה מפני שהמחבר חב"ד.

ע[ל] פ[י] ז[ה] צ[ריך] ל[היות] עוד כ[מה] וכ[מה] ס[פרים] הנ"ל (קב נקי וכו') ועוד דכ[מה] וכ[מה] מחברים [ביכלתו לברר?]. קצו[ת] הש[לחן] – אינו ועוד כיו[צא] ב[הם].

זהו קטלוג דארגזים מיוחדים? ואיך ידעו איפה לחפש הס[פרים]?

למחרת כתבתי והבהרתי את השיטה שבה נערך הקטלוג:

בהנוגע לאופן סידור הקטלוג, התייעצתי כמה פעמים עם הרח"ל שי' ועוד, ואמשיך בזה בלי נדר – מתוך תקוה שמזמן לזמן תשתפר העריכה.

בכללות השיטה שנקטנו:

בסופו של דבר יעמדו כל הכרטיסים בסדר א"ב אחיד, וידעו למצוא כל ספר לפי האות שעל גבי הכרטיס, המסמן את המדור (ובמילא את הארון); ואת האות הראשונה של הספר (להקל למצוא ספר שיש להסתפק בשמו העיקרי, ועוד). הרי שלגבי סידור הסופי של הקטלוג – אין שום נפקא מינה בין אופני חילוק המדורים; רק לגבי סדר עמידתם בהארונות (ואף אם נחלק אז את הכרטיסים – גם לפי הנושאים, הרי אין זה תלוי בחלוקתם בהארונות, שהרי שם לא יובדלו ספרים יקרי ערך משאר הספרים, וכיו"ב).

בארון של ספרי חב"ד עומדים גם ספרי נגלה וכיו"ב – כשמחבר הוא מחסידי חב"ד הידועים; ספרים שנכתבו במיוחד על שלחן ערוך אדמו"ר הזקן; קובצי חדושי תורה שיצאו לאור על ידי מוסדות חב"ד וכיוצא בזה.

בתור דוגמה מסרתי רשימה של ספרי חב"ד – דפוסים ישנים (שנדפסו עד שנת ת"ש). אלא שכיון שרשמתי גם כמה ספרים שלאחר ת"ש, נצטרפו גם הם לרשימה הנ"ל.

בטעות לא נכנסו לרשימה הנ"ל, כמה ספרים השייכים לארון הנ"ל.

בב' מקומות צוין לתיאור בוך מסוים שבהספרי', שעל ידו יתוספו ידיעות אודות הספר (על דרך זה ראיתי גם בקטלוג אחר).

שוב שאלתי:

האם רצוי להשקיע עבודה גם בעריכת הקטלוג לספרי חול, אידיש ואנגלית. אם כן, הרי אלו העוסקים כעת בהספריה אינם שולטים בשפת האנגלית.

הרבי הדגיש במכתבי את המילים "רצוי להשקיע עבודה גם בעריכת הקטלוג לספרי חול, אידיש ואנגלית". ועל מה שכתבתי "אינם שולטים בשפת האנגלית", השיב:

מספיק לקטלוג כהנ"ל.

*

במ"ח תשל"ט הזכרתי באחד הדו"חות:

בנוסף לעריכת הקטלוג, ישנם כמה ארונות ספרים, שעדיין צריך לסדרם בשלימות, ועדיין זקוק (בנוסף לעריכת הקטלוג) כחודש-חדשיים עבודה.

והרבי השיב:

וזה מכ[מה] וכ[מה] שנים!!

כלומר, האומנם עדיין לא סיימו לסדר את הספרים בארונות?

[35] הסימון המקורי הזה הי' בתקופה שכל בתי הדפוס השתמשו בנייר בגודל אחיד, פחות או יותר, אשר אם כל גליון הי' בו רק קיפול אחד, והכיל 2 דפים, סומן: °2. ואם היו בו שני קיפולים, והכיל 4 דפים, סומן °4. וכן הלאה °8. °16.

אמנם אחר כך התחילו להשתמש בנייר גדול יותר, ולכן גם הסימונים °2. °4 – הם על ספרים גדולים יותר.

כיום שמשתמשים בנייר גדול בהרבה, ושוב אי אפשר לדעת לפי סימונים אלו מהו הגודל המדוייק של הספר. ובכל אופן, אותו סימון °4 הוא על ספרים גדולים בהרבה (פי שנים ויותר) מאשר הסימון הראשון בתקופה הראשונה של הדפוס.

מחמת סיבוך זה, יש רשימות ביבליוגרפיות, שעברו לסמן את גודל הספרים לפי מדת ס"מ של אורך ורוחב הדפים.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org