קט. בנייתה ב-770
הצורך בהרחבת בנין הספריה הורגש ביותר כבר בשנת תשמ"ז. באחת הדו"חות שכתבתי אז לרבי, ביום א' כ"ז ניסן, כתבתי:
כבר לפני חג הפסח יעדתי לכתוב בפרטיות אודות הספריה, שהיא מלאה וגדושה בארונות המלאים ודחוקים בספריה, מלבד אלפי ספרים המונחים במקומות עראיים, מאין מקום, ומלבד הספרים ההולכים וניתוספים בספריה.
הצעה מעשית, ע[ל] פ[י] המצב שבהווה ובעתיד הכי קרוב.
לא עלה אז ברעיוני, שהכוונה היא שאני בעצמי אתעסק בניהול בניית והרחבת הבנין. לכן השבתי למחרת:
בענין הספריה, לעת עתה אין בידי הצעות מעשיות. דברתי בזה בפרטיות עם הר"י שי' קרינסקי, ואמר שיתעניין בזה.
במשך השנה הזאת ושלאחריה התחילו להכין תוכניות בניית בנין גדול בשטח 770, שיכיל את בית הכנסת וגם את הספריה.
כבר סופר לעיל פרק קו אודות "מבצע ספרים" שהותחל בה' טבת תשמ"ח. בה' תשרי תשמ"ט כתבתי:
בהמשך להתוועדות ה' טבת תשמ"ח, הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א לארגן אוסף מיוחד שיאספו בו ספרים במשך השנה, להניחם במקום מיוחד ולהחתימם בחותמת "מבצע ספרים – שנת הקהל תשמ"ח".
במשך השנה נתקבלו לספריה כחמשת אלפי ספרים. כחצי מהם הונחו בארונות מיוחדים שהוקמו בקומה השניה של 770 והוחתמו בחותמת הנ"ל, והשאר עדיין מונחים בתיבות – מחוסר מקום.
גם כעת ממשיכים להגיע ספרים לספריה, אבל בקצב איטי יותר.
כיון שלפי הבנתינו בדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א, הושלם מבצע הספרים של שנת הקהל-תשמ"ח, לכן בדעתינו להניח את הספרים המתקבלים מעתה – באוסף הרגיל של ספריית המל"ח.
לדבר עם אגו[דת] ח[ב"ד] ע[ל] ד[בר] בנין לספרי' בסמיכות לדהווה או הרחבת הנוכחי וכו'.
למחרת, בח' מ"ח, כתבתי מכתב מפורט אל חברי הנהלת אגודת חב"ד, המתחיל:
אתמול, ז' מ"ח, קבלתי מענה מכ"ק אדמו"ר שליט"א: "לדבר עם אגודת חב"ד על דבר בנין לספרי' בסמיכות לדהווה או הרחבת הנוכחי וכו'".
בהמשך לזה שוחחתי עם כמה מחברי אגודת חב"ד, ואף בקשתי להציע את דברי באסיפת הנהלת אגודת חב"ד הקרובה.
מכל מקום נראה לי מתאים יותר, לכתוב את הצעותי בכתב, באופן שיקל לחברי אגודת חב"ד לעיין בדברי...
היום התקבלו לספריה, הספרים מספריית ועד החנוך היהודי בנ.י.
בסך הכל התקבלו היום כ-3000 ספרים. לדבריהם, נקבל במשך הזמן עוד הרבה ספרים מספרייתם.
הספרים האלו מונחים לעת עתה בכ-100 תיבות.
בסך הכל ארוזים כיום בספריה כעשרת אלפי ספרים, בתיבות המונחים במעברים שבבנין הספריה, מאין מקום בארונות העמוסים...
מזמן לזמן מגיעים ספרים נוספים ואיני יודע להיכן להניחם.
מזמן לזמן מגיעות אלינו רשימות ספרים, כדי לבדוק אם הספרים כבר נמצאים בספריה, ואין שום דרך לדעת מה יש כבר בין עשרת אלפי הספרים המונחים בתיבות.
אם יתן ה' ויובאו הספרים מרוסיה, כעשרת אלפי ספרים, אין לנו שום מושג להיכן יניחו אותם.
ומבקש אני עצה וברכה שאוכל לנהל את הספריה בהצלחה.
יתענין בסידור ועד לבנין (ובהקדם) נוסף להספרי' בשטח 770 והסמוך אליו.
בהמשך להוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א, להתעניין בסידור ועד לבנין נוסף לספריה, דברתי בזה עם ה"ר ברוך שלמה שי' קונין והרש"ז שי' גורארי', ושניהם רוצים ומוכנים להשקיע עצמם בדבר הזה, באם תהיה הסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א, כלומר ששלשתינו נהיה ועד הבנין, ובעת הצורך נצרף אלינו אנשים נוספים למטרות מיוחדות.
ביום ב' מתכונן הרב"ש קונין לבוא לכאן בעזהי"ת, שאז נתקשר ביחד אל הרשז"ג, לדבר על אופני הבאת הדבר לפועל.
ואבקש הסכמת וברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לכל הנ"ל.
הסכמת וברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לכל הנ"ל.
למחרת ביום א', בעת חלוקת הדולרים, נתן לי כ"ק אדמו"ר דולר נוסף, ואמר:
דער בנין וועט דאך דארפן האבן געלט אויכעט מסתמא, וועט דאס זיין א התחלה.
ביום ג' ב' אדר כתבנו (ועד הבנין):
אתמול ביום ב' הגיע הנה הרב"ש שי' קונין כדי להביא את תוכנית הבניה לפועל בהקדם.
לאחר דיון מפורט אתו ועם הרש"ז שי' גורארי', באנו להחלטה שהתוכנית הכי מתאימה היא א) לקנות את הבית של הר"מ שי' אטקין, המחובר לבנין הספריה...
הרב"ש שי' קונין דיבר עם הר"מ שי' אטקין, שמוכן למכור את ביתו – רק שתי הקומות התחתונות של הבית, באופן שהקומה העליונה תישאר שלו, וישאר לגור שם. וכל זה לאחר שיקבל את הסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א.
המדובר בהרחבת ספרי' – ואין ענין לעשות עתה "מהפכות" וכיו[צא] ב[זה] – וימצאו תכנית ע[ל] ד[רך] "הרגיל": הרחבה קצת, הוצאות קצת וכיו[צא] ב[זה].
בינתיים נוצרה אפשרות נוספת: הר"י שי' קרינסקי הודיענו, שאחד מהשכנים שמאחורי 770 עומד להגיע להסכם עם מר צ'ייס שי' על מכירת הבית, ואפשר שבימים הקרובים תתבצע המכירה. באם תתבצע המכירה, הוא מציע לנו לצרף את הבית לספריה ולהעמיד בו ארונות וספרים. החסרון בהצעה הזאת הוא, שהספרים יהיו מפוזרים בבנינים שונים. ומכל מקום יהיה אז מספיק מקום להניח בו את כל הספרים. האם כדאי לקבל את ההצעה?
לפועל לא התבצעה אז קנייה זו, וכשמונה חדשים נמשכו הדיונים במיקום ותוכניות הבניה.
במשך ימי חודש תשרי ישבנו מספר פעמים לדון בארוכה בענין בנין עבור הספריה: הרש"ז שי' גורארי', הרב"ש שי' קונין, הר"י שי' קרינסקי ואני.
בין כל האפשריות הקיימות נראות לנו יותר שתי ההצעות דלקמן...
במקום להתייחס אל שתי ההצעות שהזכרתי, השיב הרבי:
ויותר טוב – להוסיף בהבנין ד770 באופן שלא יערער את הבנין
בהתאם למענה כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשר לבניית הספריה, נראה לנו האופן הכי מתאים:
א) להקדיש לספריה את שתי הקומות העליונות של 770, ששם יהיה מקום הספרים יקרי הערך, כתבי היד, וחדרי העבודה של העורכים מתוך כתבי היד
[את הדירה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע להשאיר בצורתה[41], ואת הקומה השלישית לבנות החדרים מחדש באופן המתאים לספריה].
ב) להוסיף מחסן ספרים בחצר 770 (תחת חצר הסוכה) שהוא יחבר את מחסני הספרים שב-770 ושב-766.
אם כל הנ"ל מתאים לרצון כ"ק אדמו"ר שליט"א, אזי נתקשר עם אינז'יניר לברר את אפשרות הבניה הזאת.
הרבי הדגיש את המלים: "מתאים לרצון כ"ק אדמו"ר שליט"א". והוסיף:
כמובן כ[ל] הנ"ל ולעת[יד] ל[בוא] בכיו[צא] ב[זה] בתור ח[בר] הנה[ל]ת (ספריית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק – ליובאוויטש).
נראה היה לנו כוונת הדברים, כיון שהיה זה בהמשך למשפט הספרים, שבו נתברר שאין זה רכוש פרטי של הרבי כי אם של אגודת חסידי חב"ד, לכן נימק, שמה שהוא נותן הוראות איך ומה לבנות, הן בפעם הזאת והן לעתיד, הרי זה בתור חבר הנהלת הספריה של אגודת חסידי חב"ד.
התקשרנו מיד לאדריכל שיכין תוכניות. הכנסנו התוכניות והרבי השיב:
בודאי לא יכתבו לי פרטי פרטים דכ[ל] הנ"ל – כי איני אדריכל, ואם צריך ימצאו כהנ"ל.
בהתוועדות ש"ק שלפני י"ט כסלו הכריז הרבי:
ס'איז פאראן נאך א ענין אין וועלכן איך בין א מחותן, דאס איז די ספריה אין בית אגודת חסידי חב"ד, וואס מ'גייט בויען א בנין חדש ובהרחבה, אבער באותו מקום, ווייל קדושה לא זזה ממקומה.
מאז ואילך הרבה הרבי לזרז את הבניה. ביום ג' ה' טבת, יום גאולת הספרים, דיווחתי על חתימת חוזה עם האדריכל לעריכת תוכניות בניה:
אחרי רוב דיונים ובירורים, חתמנו חוזה עם האדריכלים קירשנבוים וטמבסקו, שיכינו התוכיות לבניית הספריה.
הם קבלו על עצמם להתמסר לעבודה באופן, שבמשך חודש אחד יסיימו את תכניות הבניה לשלב הראשון, שהיא בניית מחסן הספרים תחת חצר הסוכה ובניית הקומה השלישית של 770.
אחרי שתוגמר בניית מחסן הספרים הנ"ל, יועברו אליו הספרים ויתחילו בבניית השלב השני.
סחבת שאין כמוהה. הזוכרים מתי התחילו לדבר בזה?
(דרך אגב ההתחלה הייתה בהתלהבות וכו').
בהתאם לזירוז הזה התחילה הבניה לפועל, כעבור פחות משבועיים, וכמובן מתוך התלהבות וזריזות.
התחלנו עם שיפוץ הקומה השלישית, שלא הוזקקנו בה לתוכניות ואישורים. ועד שסיימו את השיפוצים האלה, כבר התקבלו האישורים, והתחילה הבניה בחצר ובקומה השלישית.
כל אימת שהייתי עובר בעת חלוקת הדולרים היה מוסיף דולר ואומר:
דאס איז פאר דעם בנין זאל זיין בהצלחה רבה ובקרוב.
או כעין זה. ובעזרת השי"ת הצלחנו לסיים את כל הבניה הזאת בחורף תנש"א.
במשך השנים תשמ"ט-נ שהה הרבי בביתו ובחדר היחידות, ולא היתה הזדמנות שיראה את הבנין בנוי – עם הוספת הקומה השלישית שעליו.
באלול תש"נ סיימו את בניית השלד, ובי"ב אלול כתבנו:
הרינו בזה לבשר, אשר ביום ועש"ק סיימו את בניית הקירות והגג של הבנין החדש של הספריה. במשך השבוע הבע"ל, מקוים לסיים את יציקת הצמנט של הרצפות, הגג הגשרים והמדרגות.
בראש השנה, אחרי אמירת תשליך, נעצר להביט על הבנין החדש. ולמחרת, בצום גדליה, הורה לנו הרבי לשלוח את תמונת הבנין, אל התורמים שתרמו על הוצאות הבניה הזאת.
[41] במשך החורף היתה השתדלות להשיג אישורי בניה ב-770, מבלי שנצטרך לעשות שיפוצים בדירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
לצורך זה נסע אתי ה"ר יעקב שי' גולדשטיין אל מנכ"ל מחלקת הבניה בניו יורק. הוא הסביר לו את תכנית בניית הספריה, ואת החשיבות והקדושה שיש בדירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, עד שנתן אישור לתכנית הנ"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור