מוצאי י"ג תמוז תשי״א

תוכן ענינים

• ענינו של הרבי להמשך "יחידה" ולכן ההסתלקות אינה מפריעה להמשיך העבודה ובאופן דלמעלה מדרך הטבע; העבודה היא כלי לקבל השפעות בגשמיות וברוחניות. (ס"א)
• ימים טובים דזמן הגלות יש להם עילוי על ימים טובים דזמן הבית, ולכן הם נמשכים גם אחר החורבן, וכן הוא בנוגע לי"ב תמוז. (ס"ה)
• כשראו את הרבי במאסר בטלית ותפילין נתבטלו כולם אע"פ שאינו מובן בטעם ודעת, וכן הוא גם בעבודתינו עכשיו. (סי"א)
• ההכרח לצאת ממעמדו ומצבו שבכל השנה, כמו בגשמיות, כלל ברפואה שיש לחולה לצאת מסביבתו למשך זמן. (סי"ד)
• בקשר לנסיעת התלמידים לשבועיים או שלש לעורר יהודים במצבם הרוחני. (סי"ט)
• הרי אמר שאם לא היה מדבר בנוגע השגחה פרטית לפי שיטת הבעש"ט במאמר דראש השנה תרפ"ז אינו יודע איך היה עובר היסורים שבמאסר, והביאור בזה. (סכ"ד)
• ביאור ע"ז שנאמר בהתוועדות די' שבט שלאדמו"ר נמסרו השלשה מפתחות ושאלו ע"ז הרי אפילו אליהו לא קבל ג' מפתחות; הביאור במעלת צדיקים על אליהו. (סל"ד)