מוצאי י"א ניסן - שישים שנה תשכ״ב

תוכן ענינים

• כל הנשמה תהלל י-ה, על כל נשימה צריך לברך את ה', אבל הלל אומרים דוקא על נס גלוי; יום הולדת מזלו גובר גם בענינים גשמיים הנראים לעיני בשר בעיקר כדי לתקן את העבר, ולכן אומרים תחנון ביום הולדת ואפילו ביום הבר מצוה; ביאור מעלת יום ההולדת של ששים שנה שהיא סיבה לעשות יומא טבא לרבנן, וכדי שיוכל להשתף בזה, גם שאינם בכלל רבנן עושים גם סיום מסכתא, ובזה מתחברים מצוה שלמעלה מהעולם עם אכילה ושתייה גשמיים. (ס"א)
• "הדרן" על מסכת פסחים - ביאור בענין ר' שמלאי איקלעי לפדיון הבן ושאלוהו דזה פשיטא שעל פדיון הבן האב מברך אבל ברכת שהחיינו מי מברך האב או הכהן; פדיון הבן - גאולת בני ישראל, האב מברך - ע"י הקב"ה דוקא. (ס"ב)
• בבית יהודי צריכה להיות ההנהגה דעולם התקון, וזה תלוי באשה. (ס"ד)
• ואברכה מברכיך - לאלה ששלחו ברכותיהם. (ס"ה)
• ברכה ליהודי רוסיא. (ס"ו)
• בן ששים לזקנה בן שבעים לשיבה, החיוב בלימוד התורה בהתמדה ושקידה גם כו"כ שנים אחרי החתונה. (ס"ח)
• לספק מצה שמורה, לאלו שאין להם. (ס"ט)