מוצאי י"א ניסן תשל״ה

תוכן ענינים

• כשמתאספים יהודים "פותחין בברכה" (כמו שהתורה פותחת בברכה - אות ב'); כמה דרגות בברכות, והנעלה שבהם - ברכת הקב"ה שבא אחר עבודת האדם; ברכת רב טוב לכל האיחולים וכו' בקשר לי"א ניסן. (ס"א)
• הקב"ה נקרא (בב"ר פט"ו ג) "פעלא טבא" מפני שמכין את השכר "מקדם" - לפני עשיית הפעולה, והפירוש הפנימי בזה שהשכר עצמו נעלה יותר - שנמשך מדרגה ד"מקדם" שלמעלה מ"ראש" ונמשך גם למטה ביותר כמ"ש "ואלקים מלכי מקדם - ולכן - פועל ישועות בקרב הארץ". (ס"ב)
• בחג הפסח נעשו בני ישראל לעם, וכתוב ביחזקאל שהוא "יום הלידה" שלהם, ובמילא הוא זמן המתאים להשתדל בחינוך כשר ע"פ התורה ומצוות ובפרט במדינה זו, ואזי "והשיב לב אבות על (ידי) בנים"; שלילת החופש שעושים בבתי ספר לפני חג הפסח שהוא ללא תועלת ואדרבא כו'. (ס"ג)
• ההתעסקות ב"מבצעים" - ענין של מעשה דוקא - צ"ל בקול רעש גדול ברחובה של עיר כדי להגיע לכל יהודי; יחודו של מבצע נרות שבת קודש בימים אלו. (ס"ה)
• "מבצע מצה שמורה"; ארץ ישראל שלמה לגבולותי' של בני ישראל. (ס"ו)
• ההוראה משיעור היומי "ויהי ביום השמיני"" דקאי על ספירת הבינה שכוללת גם ג' ראשונים ולכן "נטל עשר עטרות"; ספירת הבינה - "עלמא דחירו", מצב של חירות מעמיד את האדם שיפעול בכל דבר למעלה ממדידה והגבלה. (ס"ז)
• אודות ביטול הגזירה ד"מיהו יהודי" - מחה תמחה את זכר עמלק. (ס"ח)