ב' טבת, מוצאי זאת חנוכה תשל״ד

תוכן ענינים

• ביאור הוספת הרמב"ם (על הש"ס) שחנוכה "ימי שמחה" (ולא רק ימי הלל והוראה) - והוא בגלל הנס הגשמי נצחון המלחמה כו', (ומשא"כ הלל בגלל נס רוחני - השמן); וביאור שיטת הש"ס; והוראה: להוסיף בשמחה, ובפרט שהשעה צריכה לכך. (ס"א)
• מעלת נר חנוכה שמאיר (ומבטל, ויתירה מזו: הופך) החושך - עילוי ד"והוי' יגיע חשכי" - ב' פעמים שם הוי': לצדיק (ונעלה יותר) לבעל תשובה; והתכלית להמשיך האור לכל השנה - ולכן ההתוועדות במוצאי חנוכה. (ס"ב)
• הנ"ל (חנוכה - ביטול החושך) ביאור להבקשה להדלקת המנורה בציבור גם ביום חנוכה (אף שאין ציווי ביום); וביאור המעלה דנר ה' דחנוכה - שלעולם חל בימות החול (חושך). (ס"ג)
• אמירת לחיים (גם לנשים) ופריילעכן ניגון. (ס"ה)
• מעלת האור - שלא רק מאיר, אלא - שפועל ומשנה מציאות העולם. (ס"ו)