חו"ב, י"ב תמוז תשל״ה

תוכן ענינים

• נקודת ותוכן החג של י"ב וי"ג תמוז מתבטא בהרבצת התורה (כלשון אדמו"ר הריי"צ במכתבו), ובאופן ד"עשרה שיושבים… שכינה שרוי' ביניהם" - כל תיבה מרמזת לפרט נוסף באופן הלימוד. (ס"א)
• ההוראה מקביעות שנה זו שי"ב תמוז חל בשבת, שאז מודגש ביותר ענין הנ"ל כי אין שום דבר המונע וכו'. (ס"ב)
• ההוראה מחיבור הפרשיות ד"חוקת-בלק": "חוקת" מורה על הנהגה שלמעלה מחשבונות וכו'; "בלק" מורה שישנם מניעות ועיכובים של כו"כ בנוגע ליהודים וכו' ומ"מ אין להתפעל, ואדרבא י"ב תמוז מורה שבאים לגאולה. (ס"ג)
• עוד הוראה מחיבור הפרשיות "חוקת-בלק": אפילו כשבלק מתעקש באופן של חקת - למעלה משכל - מ"מ אין להתפעל; אריכות בענין "מיהו יהודי", התירוצים בזה הם היפך השכל. (ס"ד)
• ביאור בפירוש רש"י עה"פ (כט, טז) "ומשם בארה". (ס"ו)
• ביאור בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר - בענין היניקה שהריח הלבושים וכו'. (ס"ז)
• ביאור בפרקי אבות (פ"ה מ"ה) "עשרה ניסים וכו'". (ס"ח)